הטבילה מלווה בברכה, וזה לשונה: "ברוך אתה ה‘ א-לוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על הטבילה".
נוסח זה זהה בכל עדות ישראל, אולם עיתוי אמירת הברכה משתנה מעדה לעדה:
על פי הפסיקה הספרדית יש לברך לפני הכניסה למקווה בעוד האישה לבושה בחלוק, ומיד אחרי הברכה עליה להסירו ולטבול.
הנוהג האשכנזי הוא לטבול פעם אחת ללא ברכה ואז לברך את ברכת הטבילה בתוך מי המקווה, ולאחריה לטבול פעם נוספת. אמנם בדרך כלל אין מברכים ללא בגדים, אך בשעת הטבילה המים נחשבים ככיסוי מספיק על מנת לאפשר ברכה. אשר על כן, יש לברך כאשר המים מכסים לפחות את פלג הגוף התחתון, ויש להקפיד שלא להסתכל לתוך המים (אל מקום הערווה) בשעת אמירת הברכה. נהוג לחצוץ בין הלב לערווה באמצעות שילוב הידיים תחת החזה. יש שנהגו לכסות גם את שיער הראש בזמן אמירת הברכה.
ברבות מעדות ישראל נהגו להוסיף על טבילות החובה טבילות נוספות. יש נשים הטובלות שלוש פעמים, ואחרות הטובלות אפילו שבע פעמים. מנהגים אלו כולם טובים להלכה, וכל אישה תנהג בנושא זה כמנהג אימה.