• Hebrew
  • English
  • Espnaol
  • Francais

הלכה ובריאות האישהלעילוי נשמת לואיז בת יוסף ומרגרית חקשורי ז"ל

  • donate
  • תפריט

    אמצעי מניעה הורמונליים משולבים


    אמצעי מניעה מסוג זה מכילים שילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון. השימוש בהם אפשרי במגוון דרכים: גלולות, מדבקות, זריקות וטבעת נרתיקית. חשוב ששימוש באמצעי מניעה הורמונליים ייעשה רק באמצעות מרשם שניתן ע”י אנשי מקצוע מוסמכים לאחר בחינת ההיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית.


    אמצעי מניעה על בסיס הורמונים משולבים

    אמצעי מניעה מסוג זה מכילים שילוב של אסטרוגן (בדרך כלל אתיניל אסטרדיול) ואחד מסוגי הפרוגסטינים.

    אמצעי מניעה המכילים הורמונים משולבים יוצרים רמה גבוהה של אסטרוגן בדם שאינה עולה ויורדת באופן מחזורי כפי שקורה בגוף באופן טבעי לאורך החודש. רמות גבוהות של אסטרוגן מדכאות את הפרשת ההורמונים מהמוח שהיו אמורים לגרום לביוץ. כתוצאה מכך, הביוץ אינו מתרחש, וממילא לא תיתכן הפריה והיריון. בנוסף לאסטרוגן, אמצעים אלה מכילים גם פרוגסטין, וכך מושגת מניעה יעילה במיוחד. יעילותם של ההורמונים המשולבים נאמדת ב-99 אחוזים, בשימוש מושלם. למעשה, היעילות נמוכה מעט בדרך כלל בעקבות כשלים בשימוש המושפעים מהתנהגותה של האישה (שכחה של האישה, הקאות, ועוד). כשלים כאלה מאפיינים יותר את הגלולות, ובסדר יורד גם את האמצעים ההורמונליים האחרים: מדבקות, טבעת נרתיקית או זריקה.

    קיימים סוגים שונים של אמצעי מניעה המבוססים על שילוב של הורמונים: גלולות, מדבקות, זריקות וטבעת נרתיקית.

    גלולות

    רוב הגלולות המשווקות כיום מתוכננות במחזוריות של ארבעה שבועות: האישה נוטלת את הגלולות הפעילות במשך שלושה שבועות, ובשבוע הרביעי היא אינה נוטלת גלולות או נוטלת גלולות פלצבו, ללא חומר פעיל. מבנה זה מחקה מחזור טבעי "קלאסי" של 28 יום. במהלך התקופה שבה האישה נוטלת את הגלולות הפעילות לא אמור להופיע דימום (דימום שהחל עוד קודם לכן, לא ייפסק באופן מיידי עם נטילת הגלולות), אם כי זוהי תופעה קיימת, ונהוג לכנותה "דימום בין וסתי". עם הפסקת נטילת הגלולות והירידה הדרסטית ברמת ההורמונים בגוף, צפוי להופיע דימום. דימום זה מופיע 2-4 ימים לאחר ההפסקה, והוא מחקה את הוסת של אישה שאינה נוטלת גלולות.

    קיימים סוגים רבים מאוד של גלולות למניעת היריון המשלבות אסטרוגן ופרוגסטרון וזמינותם משתנה ממדינה למדינה. נהוג לחלק גלולות אלה לשלוש קבוצות, על פי כמות ההורמונים שהן מכילות: המינון הנמוך ביותר המיוצר כיום מכיל 15 מק"ג של אסטרוגן, גלולות במינון נמוך של 20 מק"ג, וגלולות במינון בינוני של 30 מק"ג אסטרוגן. בעבר היו גלולות במינון גבוה יותר, אך הן אינן נמצאות עוד בשימוש.

    דימומים בין-וסתיים שכיחים במחזור השימוש הראשון, והסיכוי להופעתם עומד ביחס הפוך למינון: ככל שמינון הגלולה נמוך יותר כך הסיכוי לדימומים והכתמות גבוה יותר. ההערכה היא שדימום בין-וסתי יופיע אצל 15-30% מהנשים הנוטלות גלולות במינון בינוני, ואצל 40-70% מהנשים הנוטלות גלולות במינון נמוך יותר. אצל רובן לא יופיע דימום כזה בהמשך השימוש בגלולה. לא מומלץ להחליף את סוג הגלולה בעקבות הופעתו של דימום אמצע, וההנחיה המקובלת היא להמשיך וליטול את אותו סוג. רק במידה והבעיות ממשיכות לאחר 2-3 מחזורים יש מקום לשקול שינוי, ולקחת בחשבון שגם תקופת השימוש הראשונה בסוג החדש עשויה להיות מלווה בתופעות לוואי דומות, או אחרות.

    מומלץ להתרענן בלימוד דיני כתמים לקראת התחלת השימוש בגלולות כדי להיערך בהתאם ולהימנע מלהיאסר כשאין בכך הכרח הלכתי.

    מדבקות 

    מניעה הורמונאלית המבוססת על שילוב של אסטרוגן ופרוגסטרון ניתן להשיג גם באמצעות מדבקה המוצמדת לגוף למשך שבוע שלם. ההורמונים נספגים בגוף דרך העור במשך פרק הזמן שבו המדבקה נמצאת על הגוף. גם כאן, ההנחיה העקרונית היא להשתמש במדבקות במחזוריות של ארבעה שבועות: במהלך שלושה שבועות האישה משתמשת בשלוש מדבקות, כל אחת למשך שבוע, ובשבוע הרביעי היא תהיה ללא מדבקה. במהלך שבוע זה אמור להופיע דימום הנסיגה הנגרם כתוצאה מהירידה ברמת ההורמונים בגוף.

    טבעת נרתיקית

    בשנים האחרונות נכנסה לשימוש בקטגוריה זו גם הטבעת הנרתיקית (הנמכרת בארץ תחת השם "נובה רינג"). זוהי טבעת ספוגה בהורמונים העשויה פלסטיק גמיש. הטבעת מוחדרת לנרתיק וההורמונים נספגים בגוף דרך רירית הנרתיק. החדרת הטבעת נעשית על ידי כיווצה משני הצדדים כך שנוצרת צורה מאורכת שניתן להחדירה בדומה לטמפון. כאשר משחררים את הלחיצה היא מקבלת צורה המאפשרת לה להישאר בתוך הנרתיק ומונעת את נפילתה החוצה. הטבעת מתוכננת להישאר בנרתיק למשך שלושה שבועות, ובמהלכם משתחררים ההורמונים ונספגים בגוף. בשבוע הרביעי האישה תהיה ללא טבעת ובמהלכו יופיע דימום, כפי שתואר לעיל.

     

    אופן הפעולה של האמצעים ההורמונליים

    אמצעי מניעה הורמונליים אלה מתוכננים לחקות מחזור טבעי "קלאסי" של ארבעה שבועות, ובשימוש רגיל דימום הנסיגה צפוי להופיע כל 28 יום, בדומה למחזור החודשי. עם זאת, כיוון שמדובר בהתערבות הורמונאלית מלאכותית, ניתן להאריך את המרווחים בין דימומי הנסיגה על ידי נטילה של הרכיבים הפעילים במשך תקופה ארוכה יותר. כך, לדוגמה, אישה תוכל ליטול חפיסה נוספת של גלולות כהמשך לחפיסה קודמת, מבלי הפסקה ביניהם, ולדחות את הופעת הדימום. באותה דרך ניתן לוותר על ההפסקה ולהדביק מדבקות נוספות או להכניס טבעת נוספת לנרתיק גם אחרי שלושת השבועות של השימוש בהם. לצד אפשרות זו, קיימות כיום גם גלולות משולבות המיועדות מלכתחילה לשימוש ארוך טווח.

    באופן שימוש כזה, לא יופיע דימום מידי חודש, אלא בתדירות נמוכה יותר בהתאם למחזורי הנטילה שייקבעו, מצב שעשוי להקל על זוגות שומרי הלכה. מצד שני, נטילת הורמונים באופן רציף ללא הפסקה מגדיל את הסיכון להופעתם של דימומי אמצע בלתי צפויים. על מנת להקטין את האפשרות שדימומים כאלה יופיעו ולמנוע את התסכול הכרוך בכך, מומלץ להתחיל את השימוש בהורמונים על פי ההנחיות המקובלות (שלושה שבועות של חומר פעיל ולאחריהם שבוע של הפסקה או פלצבו). בהמשך, ניתן להאריך בהדרגה את תקופת השימוש בחומר הפעיל על פני מספר מחזורים.

    תופעות לוואי

    כשליש מהנשים המשתמשות באמצעים הורמונליים למניעת היריון מדווחות על שינויים במצב הרוח, ועשויה להיות להם השפעה גם על החשק המיני.

    המרכיב האסטרוגני הכלול באמצעי המניעה ההורמונליים מעלה את הסיכון להיווצרותם של קרישי דם העלולים להגיע לריאות (תסחיף ריאתי), ללב (אוטם שריר הלב) או למוח (שבץ). גם אם מדובר בסיכון נמוך יחסית (12-20 מקרים בשנה מתוך 100,000 נשים) הוא בכל זאת גבוה יותר מאשר הסיכון באוכלוסייה הכללית (רק 5-4 מקרים בשנה מתוך 100,000 נשים). עם זאת, יש לזכור כי אפילו סיכון מוגדל זה הוא עדיין נמוך יותר מאשר הסיכון להיווצרותם של קרישי דם במהלך היריון (48-60 מקרים בשנה מתוך 100,000 נשים).

    גורמי סיכון גנטיים שונים עשויים להעמיד חלק מהנשים בסיכון גבוה יותר. כך הוא ביחס לנשים מעשנות או נשים עם היסטוריה משמעותית של מיגרנות.

    הקשר בין אמצעי מניעה הורמונליים הכוללים אסטרוגן ופרוגסטרון לבין סרטן השד שנוי במחלוקת. בקרב נשים מעל גיל 50, לא נמצא הבדל בסיכון ללקות בסרטן השד בין נשים הנוטלות גלולות למניעת היריון לבין אלה שלא, אך נראה ששימוש בגלולות למניעת היריון מאיץ את האבחון של סרטן השד גם אם הוא אינו משפיע על הסיכון הכללי. הגישה הרווחת כיום במחקר היא שלא קיימת זיקה ישירה בין השימוש באסטרוגן לסיכון לחלות בסרטן השד, אף על פי כן, רופאים רבים מקפידים להימנע ממתן תכשירים המכילים אסטרוגן לנשים שיש להן היסטוריה משפחתית משמעותית של סרטן השד.

    לאור ההשלכות הרפואיות הנרחבות חשוב ששימוש באמצעי מניעה הורמונליים ייעשה רק באמצעות מרשם שניתן ע"י אנשי מקצוע מוסמכים לאחר בחינת ההיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית.


    המידע באתר נכתב על ידי יועצות הלכה, בליווי רבנים, כדי לתת הדרכה כללית בתחומים ההלכתיים של טהרת המשפחה. האתר כולל מידע רפואי בנושאים שיש להם ממשק עם טהרת המשפחה. כל המידע הרפואי הנמצא באתר אושר ע"י רופאות. אין לראות בו הנחיה רפואית. במקרה הצורך יש לפנות להתייעצות ומעקב רפואי ע"י רופאת נשים. תשובה הלכתית נקודתית תלויה בפרטי המקרה, ולכן חשובה תשומת הלב לפרטים. להתייעצות אישית עם יועצת הלכה או רב יש יתרונות שמידע כללי אינו מספק. מאגר הנתונים והאתר מאובטחים. בנוסף, לפני פרסום שאלות ותשובות באתר אנו מטשטשות כל פרט מזהה.


    תפריט נגישות