דיני כתמים


מראה שמתאים להגדרה ההלכתית של 'כתם' אוסר את האישה רק בהצטרפות של מספר תנאים, רק אם כולם יתקיימו במקביל בני הזוג יאסרו.


דיני כתמים

כל מראה דמי שמוגדר מבחינה הלכתית כ"כתם", עשוי להיות טהור או טמא בהתאם לנסיבות הופעתו.

כתם אוסר את האישה רק בהצטרפות של מספר תנאים, ודי בחסרונו של אחד מהם על מנת שמעמדה ההלכתי לא ישתנה והיא תשאר טהורה.

שימי לב: מערכת תנאים אלו רלבנטית רק כאשר מדובר בכתם. כל מקרה שבו האישה חשה הרגשה הלכתית לא יוגדר ככתם, וכך גם מצבים בהם אנו חוששים שהיתה הרגשה כזו (כמו הופעת מראה דמי בבדיקה, ראיית דם בסמוך לקיום יחסים, או בחלק מהמקרים בהם נראה דם בקינוח לאחר הטלת שתן). למקרים אלו יש דין הלכתי חמור יותר, והם לא ייחשבו לכתמים.

צבע הכתם

בכל מקרה של הופעת מראה דמי, ולא רק כאשר מדובר בכתם, יש משמעות מכרעת לצבעו של המראה. בשום מקרה אישה לא תיאסר אם המראה שראתה אינו בצבע אוסר. בכל מקרה של ספק מומלץ לשאול שאלת חכם.

גודל הכתם

לא כל כתם אוסר את האישה. חכמים קבעו שרק כתם הגדול מ‘גריס‘ יש בו כדי לאסור, ועל כן כל כתם שקטן מגודל זה מותיר את האישה בטהרתה. הגודל המכונה "כגריס" הוא כגודלו של עיגול בקוטר 19 מ"מ (מעט גדול יותר ממטבע של שקל). מידה זו היא מידת שטח, ועל כן יש לאמוד את שטחו של כתם המופיע בכל צורה שהיא - ביחס למידת שטח זו.

בכל מקרה שבו ברור לאישה שהכתם קטן משטח זה, היא טהורה ואין צורך לשאול על כך. כאשר לא ברור אם הכתם קטן או גדול מגודל "גריס" מומלץ לשאול רב או יועצת הלכה כיצד יש לנהוג. 
במקרה שנראים כמה כתמים על בגד או כל חפץ אחר כל אחד מהכתמים נמדד בפני עצמו, והאישה תיאסר אך ורק אם אחד מהם גדול מ"כגריס". אם הכתמים נראים על גופה של האישה, נחשב את השטח הכולל של כל הכתמים. אם השטח שנוצר מצירוף הכתמים הוא "כגריס" או יותר האישה עשויה להיאסר.

סוג החומר עליו נמצא הכתם וצבעו

רק כתם שמופיע על חומר המוגדר בהלכה כחומר מקבל טומאה יכול לאסור את האישה. ראיית כתם על חומר שאינו מקבל טומאה - כגון כיסא פלסטיק, אסלת השירותים או כל דבר המחובר לקרקע - אינה יכולה לאסור את האישה.

בנוסף לסוג החומר, גם צבע החומר משמעותי. כל כתם שנראה על בגד או בד צבעוני אינו אוסר את האישה, ואין צורך לשאול עליו. על כן מומלץ לאישה ללבוש בגדים תחתונים צבעוניים בימי טהרתה, ובכך להקטין את הסיכוי שתאסר בשל כתם. בכל מקרה שבו יש ספק אם החומר שעליו מופיע הכתם מקבל טומאה או לא, מומלץ להתייעץ עם רב או יועצת הלכה.

מיקום הכתם

יש חשיבות גם למקום בו נמצא הכתם: הכתם יאסור את האישה אך ורק אם הוא נמצא במקום שסביר שהגיע אליו מרחמה של האישה. לכן, כתמים שנמצאו בפלג הגוף העליון אינם יכולים לאסור אותה כלל, אלא אם כן עסקה האישה באקרובטיקה או עמדה על הראש. כתם שנמצא על היד עשוי לאסור את האישה, כיון שהידיים מצויות בתנועה, ועשויות להגיע למקום יציאת הדם.

דם ממקור אחר

בנוסף לקטגוריות אלו, האישה לא תיאסר בשל הכתם אף אם הוא גדול מגריס ומופיע על חומר לבן מקבל טומאה, אם יתכן שהכתם אינו תוצאה של דימום רחמי.

אישה שיודעת שיש לה פצע בצואר הרחם או הסובלת מטחורים יכולה להניח שמקורו של הכתם שראתה הוא באותם הפצעים, ולכן אינה נאסרת. 

במצבים אחרים בהם האישה מוצאת כתם לאחר שבאה במגע עם דם אחר יתכן שלא תיאסר. במצבים אלו תפנה לרב או יועצת הלכה להתייעצות. לדוגמא:

- יש בגופה פצע מדמם, או שדימם קודם לכן.

- אישה הנוגעת בדם במסגרת עיסוקה, כמו אחות המבצעת בדיקות דם או מטפלת בפצע; לבורנטית וכדומה.

- קיימת אפשרות סבירה שהדם הגיע מאדם אחר שבא במגע עם האישה (לדוגמא במקרה שהאישה הרימה באותו היום ילד שאפו מדמם).

 

1. שו"ע יו"ד סי' קפ"ג

2. שו"ע יו"ד סי' ק"צ סעיף א

3. נידה נ"ז:

4. נידה נ"ח:

5. נידה י"ט.

6. נידה כ.:

7. שו"ע יו"ד סי' קפ"ח סעיף א

8. רמ"א סי' קפ"ח סעיף א

9. שו"ע יו"ד סי' ק"צ סעיף א

10. רמ"א יו"ד סי' ק"צ סעף ה

11. נידה נ"ז:

12. נידה נ"ט:

13. נידה ס"א: 

14. שו"ע יו"ד סי' ק"צ סעיף י

15. רמ"א יו"ד סי' ק"צ סעיף י

16. שו"ע סי' ק"צ סעיפים י"א-יג

17. נידה ס"ו.

18. שו"ע יו"ד סי' קפ"ז סעיפים ה-ז

19. רמ"א יו"ד סי' קפ"ז סעיפים ה-ו

20. רמ"א יו"ד סי' קצ"ו סעיף י

21. שו"ע סי' ק"צ סעיפים י"ח-כ"ב

האתר אינו יכול להחליף את הקשר האישי עם רב, יועצת הלכה, או רופאה. יש יתרונות רבים לקשר אישי עם סמכות הלכתית, שתקשורת מקוונת אינה יכולה לספק. כמובן שאיננו מתיימרים להוות תחליף להתייעצות אישית עם רופאת נשים או כל גורם רפואי אחר. פרטיות הפונות חשובה לנו. מידע שנחשף בפנינו נותר חסוי ומוגן, והאתר מאובטח כדי להגן על מאגר הנתונים שלנו. לפני פרסום שאלות ותשובות באתר אנו מסירות כל פרט מזהה.

לעיון נוסף: