יצירת חזקה שאינה רואה מחמת תשמיש


כדי לבטל את החשש ההלכתי שהוסת תופיע כתוצאה מקיום יחסים, אנו רוצים ליצור מצב שבו האישה תקבע 'חזקה' שקיום יחסים אינם גורמים לה לדימום. קביעת החזקה נדרשת ואפשרית רק בזמנים מסויימים.


יצירת חזקה שאינה רואה מחמת תשמיש

מהי ה'חזקה' הזו?

בספרות ההלכתית מוזכרת תופעה של וסת שנגרמת כתוצאה מקיום יחסים, המכונה "רואה מחמת תשמיש". כמעט בכל המקרים ניתן לטפל בה ולמנוע את הישנותה. ההלכה קובעת שאם תופעה זו חוזרת על עצמה בעקביות בלי שנמצא לה טיפול, בני הזוג לא יוכלו לקיים קשר פיזי ויהיה הכרח לפרק את הנישואים. בכדי להפחית את החשש מדין "רואה מחמת תשמיש" קבעו רוב הפוסקים שכל אישה שאין לה וסת קבוע  תקבע ‘חזקה‘ שיחסי אישות אינם גורמים לה לדימום.

כיצד קובעים 'חזקה'?

כמו רבות מהחזקות ההלכתיות, גם חזקה זו נקבעת בשלוש פעמים: בשלוש הזדמנויות שונות האישה בודקת את עצמה לפני קיום יחסים ולאחריהם. כמו כן, ינגב בעלה את עצמו בעד בדיקה לאחר קיום היחסים, ויוודא שאין עליו מראה אוסר. ביצוע בדיקות אלו במשך שלוש פעמים רצופות מבלי שנמצא בהם מראה אסור, יוצר חזקה שיחסי אישות אינם גורמים לאישה לווסת.

לקביעת החזקה יש משמעות רק בתזמון נכון

על מנת לקבוע את החזקה באופן נכון חשוב לשים לב לשני עניינים משמעותיים הקשורים בתיזמון ביצוע הבדיקות:

1. מטרת בדיקות אלו היא לאתר דימום רחמי ולא דימום מקרום הבתולים, ולכן אין להתחיל בסדרת בדיקות אלו עד שבני הזוג בטוחים שאין יותר דימום מהבתולים. עליהם להמתין עד שקיום יחסים הופך נוח לחלוטין ואין כל כאב, רגישות או תחושת אי נעימות.

2. החזקה נצרכת, כאמור, רק אצל אישה שאין לה וסת קבוע ואינה יודעת להצביע על סדירות בראיותיה. אין טעם לבצע את בדיקות החזקה במצבים או בזמנים שבהם ידוע מראש שהאישה אינה אמורה לראות דם, והן לא יועילו אם ביצעה אותם במצבים אלו. המקרים הבאים הם מקרים שכיחים שבהם אין טעם לבצע את הבדיקות:

א. אישה שיש לה וסת קבוע באופן טבעי או בעקבות שימוש באמצעי הורמונאלי
ב. אישה המוגדרת הלכתית כ"מסולקת דמים"
ג. גם כאשר לאישה אין וסת קבוע, במקרים רבים היא יודעת להצביע על סדירות מסוימת: בדרך כלל אישה תדע שהמחזור הבא אינו צפוי להופיע לפני שיעבור מספר מינימאלי של ימים מהווסת הקודמת (למשל 24 ימים לפחות). מצב זה נקרא ‘וסת חצי קבוע‘. במהלך אותם ימים שבהם אין סיכוי שתגיע הוסת דינה כדין בעלת וסת קבוע, ואין היא צריכה לחשוש לדין "רואה מחמת תשמיש" כלל. אישה בעלת וסת חצי קבוע תעשה אם כן בדיקות לפני ואחרי תשמיש רק בימים שבהם היא עשויה לדמם (רק החל מהיום ה-24, למשל בדוגמה שהבאנו לעיל).
כמובן שבימים המוגדרים כעונות פרישה ובהם יש חשש מיוחד לבוא הוסת, בני הזוג אסורים ביחסי אישות ולכן ביצוע הבדיקות אינו רלוונטי.

בפועל, זוגות רבים לעולם אינם מגיעים ליצירת חזקה משום שמעולם לא נוצר רצף הזדמנויות שבהן יוכלו לבצע את הבדיקות. אפשרי בהחלט שאישה תעבור שנים ארוכות בין הריונות, הנקה ושימוש באמצעים הורמונאליים מבלי שאי פעם תידרש לבצע בדיקות אלו. כמו כן, ייתכן שלא נוצרו הזדמנויות בהן קיימו בני הזוג יחסים בזמנים בהם היא מוגדרת כבעלת וסת לא קבוע. במקרה כזה אין חובה לעשות מאמץ מכוון ליזום באופן מיוחד הזדמנויות שיאפשרו להשלים את החזקה. חשוב לדעת שיש פוסקים שאינם דורשים מכל זוג לקבוע את החזקה שהאישה אינה רואה דם מחמת תשמיש אלא רק במקרה שכבר מצאו דם פעם אחת בעקבות יחסי אישות.

ומה עושים אם נמצא דם מיד אחרי קיום יחסים? 

אם זוג אי פעם מוצא דם מייד אחרי קיום יחסים - בעת ביצוע בדיקות לקביעת חזקה או בכל מצב אחר- עליהם להיוועץ בהקדם האפשרי עם רב או יועצת הלכה ולקבל הנחיות להבא. הבעיה ההלכתית עלולה להפוך לסבוכה אם בני הזוג יתעכבו ולא יפנו לסמכות הלכתית בהקדם, בה בשעה שפניה מהירה תביא לפתרון במהירות ובקלות ברובם המכריע של המקרים.

1. נידה י"ד.

2. נידה ס"ה:

3. רי"ף שבועות פ"ב, ב ע"ב

4. שו"ע יו"ד סי' קפ"ז סעיף א

5. רמ"א יו"ד סי' קפ"ז סעיף א

6. שו"ע יו"ד סי' קפ"ז סעיף י"ב

7. נידה י"א:

8. שו"ע יו"ד סי' קפ"ז סעיף י"ג

9. רמ"א יו"ד סי' קפ"ז סעיף י"ג

10. נידה נ"ז:

11. שו"ע סי' קפ"ו סעיף ה

12. שו"ע סי' שפ"ז סעיף י"ב

האתר אינו יכול להחליף את הקשר האישי עם רב, יועצת הלכה, או רופאה. יש יתרונות רבים לקשר אישי עם סמכות הלכתית, שתקשורת מקוונת אינה יכולה לספק. כמובן שאיננו מתיימרים להוות תחליף להתייעצות אישית עם רופאת נשים או כל גורם רפואי אחר. פרטיות הפונות חשובה לנו. מידע שנחשף בפנינו נותר חסוי ומוגן, והאתר מאובטח כדי להגן על מאגר הנתונים שלנו. לפני פרסום שאלות ותשובות באתר אנו מסירות כל פרט מזהה.

לעיון נוסף: