• Hebrew
  • English
  • Espnaol
  • Francais

הלכה ובריאות האישהלעילוי נשמת לואיז בת יוסף ומרגרית חקשורי ז"ל

  • donate
  • תפריט

    אלימות במשפחה: נורות אדומות והפניות לעזרה


    דף הבית > מתחם כלות > אלימות במשפחה: נורות אדומות והפניות לעזרה

    לאן אפשר לפנות?

    לתמיכה ומידע:

    מוקד חרום; תמיכה ומידע של משרד הרווחה מספר חירום 118. קו שקט SMS  055-7000128.

    קווי חרום לנשים דתיות: תהל –02-730002 ,  בת מלך – 1-800-292-333

    לטיפול ויעוץ:

    המרכז למשפחה יד שרה (מתמחה בטיפול בחברה הדתית והחרדית): 02-6444566

    מרכזי משפחה של אמונה ברחבי הארץ – פירוט סניפים ניתן למצוא באתר שלהם

    מרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה (אלמ”ב) במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. אפשר למצוא מידע באתר האינטרנט של הרשות המקומית.

    דברים שחשוב לדעת על אלימות במשפחה

    אלימות במשפחה היא שם כללי להתנהגות שמנוהלת ע”י צורכי שליטה מצד התוקפן ופחד מצד הקורבן, וכוללת אחד או יותר מסוגי האלימות הבאים: פיסית, רגשית, מינית, כלכלית, חברתית, מילולית, דתית/ רוחנית, גזלייטינג (הפעלת מניפולציה פסיכולוגית על הנפגעת שגורמת לפקפוק בתפיסות ובחוויות שלה, ולערעור בוחן המציאות שלה), איומים והטרדה מאיימת.

    תקפן – יכול להיות גבר או אישה, קרבן – יכול להיות גבר  או אישה. לעתים גם קיימת אלימות הדדית בין בני הזוג. כיון שאתר זה מיועד לנשים נשתמש פה במינוח המתייחס לאישה שהיא קרבן של בן זוגה, אולם גם המצב ההפוך קיים בהחלט.

    תופעת האלימות מאופיינת בהתנהגות מתעללת הנמשכת לאורך שנים, מסלימה בחומרתה עם עבור הזמן וזקוקה כמעט תמיד להתערבות חיצונית כלשהי על מנת להפסיקה. הסטיגמה לפיה אלימות קיימת בחלקים מסויימים של האוכלוסייה שגויה. האלימות קיימת בכל השכבות הסוציו אקונומיות, בכל העדות, בקרב דתיים וחילונים, אצל עולים ותושבים וותיקים ובאוכלוסיות בעלות רמות השכלה שונות.

    התקפן יכול להיות בכל גיל, השכלה ושכבה סוציו אקונומית. כ 80% מהגברים האלימים מתפקדים בצורה נורמטיבית ותקינה במערכות אחרות והם נראים סימפטיים ולא מאיימים – “אנשים מן הישוב”.

     הקרבן אף היא יכולה להיות בכל גיל, השכלה ושכבה סוציו אקונומית. היא יכולה להיות עצמאית ומוצלחת בתחומי חיים רבים.

    היבט מבלבל נוסף של התופעה היא הדינמיקה של העברה בין דורית. מחקרים מצאו כי כ- 80% מהגברים האלימים היו חשופים לאלימות במשפחת המוצא שלהם או שחוו שם אלימות כלפיהם. במקביל כ-60% מהנשים הקרבנות גדלו בבתים בהם היו עדות לאלימות או שחוו שם אלימות כלפיהן.

    התפיסה הרווחת לפיה האלימות נוכחת כל הזמן בתוך מערכת זוגית אלימה אינה נכונה. במקרים רבים האלימות כלפי האישה אינה רציפה. ברוב המקרים קיימת דינמיקה המכונה “מעגל האלימות” – שלב של צבירת מתח, שלב של ההתפרצות, לאחר מכן שלב של פיוס התנצלות ו”ירח דבש”, ושלב של רגיעה, וחוזר חלילה.

    ההיקף המדויק של התופעה בארץ ובעולם אינו ידוע, מאחר וברוב המקרים האלימות מתרחשת בתוך הבתים, מאחורי דלתות סגורות. על סמך הערכות חלקיות והשוואה למדינות מערביות, מעריכים כי בארץ ישנן מידי שנה כ- 200,000 נשים הסובלות מאלימות ע”י בן זוגן ובממוצע כ- 600,000 ילדים חשופים לאלימות. אם בוחנים נתון זה לאורך זמן המשמעות היא שכל אישה שביעית סבלה לפחות פעם אחת בחייה מאלימות על ידי בן זוגה. לצערנו הרב כיום נרצחת אישה על ידי בן זוגה בממוצע פעם בחודש.

    בחברה הדתית והחרדית עלתה בשנים האחרונות המודעות לקיומה של התופעה ובעקבותיה גם המודעות לצורך בהשקעה בטיפול ומניעה. בחברה זו לעיתים קיימים קשיים יחודיים בהתמודדות עם אלימות במשפחה שמעוררים צורך בטיפול מותאם.

    מנגנוני הגנה שמקשים על הקרבנות

    לעיתים קרובות נשים נפגעות אלימות תופסות את עצמן כאחראיות להצלחת הקשר הזוגי ולכן מרגישות פעמים רבות כאשמות במצבן. הן נוטות להאמין כי קיומה של מערכת יחסים תקינה תלויה בהן, והן אלו שתוכלנה לשנות את המצב. תחושה זו מתחזקת לאור האשמות  של בן הזוג האלים כלפיהן, שלא פעם מכחיש את האלימות.

    על מנת לשרוד במערכת הזוגית הנשים הנפגעות מפתחות מנגנוני הגנה. מנגנונים אלו מסייעים לאישה ומקשים עליה בו זמנית:

    הכחשה/ פיצול – האישה הקרבן עושה הפרדה בין הגבר שאוהב/ מיטיב איתה ובין הגבר שפוגע בה, ומתעלמת מהיותו גבר אלים.

    רציונליזציה – האישה מעלה צידוקים והסברים הגיוניים לכאורה לעובדת היותה קרבן.

    הפנמת נקודת המבט האלימה- על מנת לצמצם את רמת הסיכון מלהרגיזו מאמצת האישה את נקודת המבט של בן זוגה האלים. מנגנון זה יוצר מעגל קסמים שעשוי לגרום להידרדרותה הנפשית – ככל שתלותה בבן זוגה גדלה, כך עולה חשיבותו בעיניה וגדלה נכונותה לסבול את תהפוכותיו ופגיעותיו. היא מאשימה את עצמה עוד יותר על שאינה עומדת בציפיותיו, אישיותה מאבדת עוד ועוד מעצמאותה ואין היא יכולה כלל להתבונן במצבה מבחוץ. בסופו של דבר למרות מאמציה לא להרגיזו מגלה האישה שהאלימות רק מחריפה.

    אפשרויות טיפול כיום ברחבי הארץ

    הטיפול בקורבן מתמקד בהעצמה והטיפול בתוקפן מתמקד בשליטה בכעסים.

    מעל 80 מרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה הוקמו ברחבי הארץ, ביניהם “המרכז למשפחה” של יד שרה המתמחה בטיפול בציבור הדתי והחרדי, הללו נותנים מענה לנשים, לגברים ולילדיהם שסובלים ממערכת יחסים אלימה במשפחתם. הטיפול כולל טיפול פרטני, זוגי, קבוצתי וקהילתי. 

    מרכזי אלומה נותנים טיפול באלימות במשפחה ע”י צוות רב מקצועי (עו”ס, שוטרים, בריאות הנפש, סיוע משפטי…) במתכונת חירום לטווח קצר – סיוע 24/7 ; יעוץ, טיפול ולינת חרום.

    מעל 15 מקלטים לנשים נפגעות אלימות המופעלים ע”י ארגוני נשים ועמותות שונות ביניהם מקלט אחד המיועד לנשים ערביות ושלושה מקלטים המיועדים לנשים דתיות וחרדיות. לצד חלק מהמקלטים קיימות דירות קלט.

    כמו כן קיימים הוסטלים לגברים אלימים.

     בישראל נחקקו חוקים מהמתקדמים בעולם, שהחשוב בהם הינו החוק למניעת אלימות במשפחה התשנ”א – 1991 על פי חוק זה, רשאי כיום בית משפט לתת צו הגנה מיידי להבטחת שלומו ובטחונו של כל בן-משפחה, המאויים או רואה עצמו מאויים ע”י האדם נגדו מוצא הצו. המיוחד בהליך זה שהוא: מהיר יחסית, ניתן להיעשות במעמד צד אחד, אינו מחייב שתהיה קודם תלונה במשטרה, ניתן לביצוע ע”י האדם המאויים אך גם ע”י אדם אחר והינו זמני ולתקופה מוגבלת. כמו”כ תוקנו מסלולי סיוע לנשים מוכות – בתחום השיכון ותגמולים שונים.

    ביולי 2023 אושר חוק האיזוק האלקטרוני לגברים אלימים שיש נגדם צו הרחקה.

    נורות אדומות

    בדרך כלל הקשר עם בן זוג אלים מתחיל באופן שנתפס כנורמטיבי, אולם קיימים סימנים רבים אותם ניתן לאתר עוד לפני ה”מכה הראשונה“, סימנים מתגלים במקרים רבים כבר בראשית הקשר הזוגי – בתקופת היציאה/החיזור. אם את מזהה חלק מ”נורות אדומות” אלו בקשר שלך או של מישהי בסביבתך, חשוב לפנות בהקדם להתייעצות עם גורמים מקצועיים (לא צריך שיופיעו כל הסימנים כדי להתייעץ).

     

    • הרחקה ובידוד: מבני משפחה, חברים , או תחומי עניין.

    • הקטנה: זלזול, השפלה, פקפוק בבת הזוג וחוסר הערכה כלפיה.

    האשמה וביקורת תכופה

    • קנאה ואובססיביות שמובילה להגבלת קשרים עם אחרים

    • מעקב: צורך לדעת היכן בת הזוג בכל רגע, למשל שיחות טלפון מרובות.

    • חשדנות: חיטוט בתכנים אישיים כמו למשל הודעות טלפון

    • תנודתיות: פנים אחרות בבית ובחוץ, שינויים במצבי הרוח- רגע טוב ורגע רע ללא סיבה ניכרת.

    • פחד מהתגובות שלו שמוביל לקושי לעשות מה שבת הזוג הייתה רוצה באמת.

    רטוריקה של איומים

    • רכושנות כלפי בת הזוג: ולכן צורך לבקש אישור על כל דבר

    צורך בשליטה בהקשרים כספיים

    התפרצויות זעם

    • קושי והמנעות מקירבה (רגשית):  למשל בשיחה

    • רגישות קיצונית: הוא תמיד קרבן, לוקח על עצמו אשמה באופן תדיר, מפחיד לחשוב איך יגיב לפרידה.

    • פוגע ומתנצל וחוזר חלילה למשל מבטיח שלא יקרה שוב.

     

    לאן אפשר לפנות?

    לתמיכה ומידע:

    מוקד חרום; תמיכה ומידע של משרד הרווחה מספר חירום 118. קו שקט SMS  055-7000128.

    קווי חרום לנשים דתיות: תהל –02-730002 ,  בת מלך – 1-800-292-333

    לטיפול ויעוץ:

    המרכז למשפחה יד שרה (מתמחה בטיפול בחברה הדתית והחרדית): 02-6444566

    מרכזי משפחה של אמונה ברחבי הארץ – פירוט סניפים ניתן למצוא באתר שלהם

    מרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה (אלמ”ב) במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. אפשר למצוא מידע באתר האינטרנט של הרשות המקומית.

    WhatsApp Image 2023-11-26 at 22.56.28

    ד"ר שלמית להמן
    מנהלת "המרכז למשפחה", יד שרה


    המידע באתר נכתב על ידי יועצות הלכה, בליווי רבנים, כדי לתת הדרכה כללית בתחומים ההלכתיים של טהרת המשפחה. האתר כולל מידע רפואי בנושאים שיש להם ממשק עם טהרת המשפחה. כל המידע הרפואי הנמצא באתר אושר ע"י רופאות. אין לראות בו הנחיה רפואית. במקרה הצורך יש לפנות להתייעצות ומעקב רפואי ע"י רופאת נשים. תשובה הלכתית נקודתית תלויה בפרטי המקרה, ולכן חשובה תשומת הלב לפרטים. להתייעצות אישית עם יועצת הלכה או רב יש יתרונות שמידע כללי אינו מספק. מאגר הנתונים והאתר מאובטחים. בנוסף, לפני פרסום שאלות ותשובות באתר אנו מטשטשות כל פרט מזהה.


    תפריט נגישות