• Hebrew
  • English
  • Espnaol
  • Francais

הלכה ובריאות האישהלעילוי נשמת לואיז בת יוסף ומרגרית חקשורי ז"ל

  • donate
  • תפריט

    התקנים תוך רחמיים


    קיימים סוגים שונים של התקנים תוך רחמיים, שאופני פעולתם שונים. המשותף לכולם הוא שמדובר בהתקן שמוכנס לתוך הרחם (במיקום שונה בסוגים שונים של התקנים), ושוהה שם אפילו למשך מספר שנים. בהתקני נחושת עצם קיומו של ההתקן ברחם הוא המנגנון המרכזי שמונע התפתחות הריון. בהתקנים שיש בהם הורמונים יש גם השפעה של הפרשת הורמונים מקומית. בדף זה תוכלי למצוא מידע על התקנים לא הורמונליים: IUD התקן נובה T (“התקן נחושת רגיל”), התקן ג’נפיקס (GYNEFIX), בלרין (“התקן כדורי של ד”ר ברעם”), וגם מידע על ההתקנים שיש בהם גם הורמונים שמופרשים באופן מקומי המכונים ‘התקן הורמונלי’: מירנה (MIRENA) / ג’נס (JANESS) /קיילינה (KAYNEENA).


    כדי להכניס התקן יש צורך במרשם מרופאת הנשים, שבאמצעותו יש לקנות בבית מרקחת את ההתקן עצמו. בביקור חוזר אצל הרופאה תכניס הרופאה את ההתקן לרחם דרך הנרתיק וצוואר הרחם. בחלק מהמקרים נדרש תשלום נוסף עבור פעולת ההתקנה. העלות המיידית של ההתקנים מהסוגים השונים (ששונה מאד מהתקן להתקן) יקרה יחסית לאמצעי מניעה בטווח הקצר, אך בשימוש ארוך טווח בדרך כלל מדובר בעלות זולה יחסית לאמצעים רבים אחרים.

    בנוסף לביקור אצל הרופאה כדי לקבל מרשם וכדי להכניס את ההתקן, מומלץ להיבדק שוב אחרי כמה שבועות על מנת לוודא שההתקן אכן נמצא במיקום שבו הוא אמור להיות.

    על פי הפסיקה המקובלת על רוב הפוסקים, הכנסת ההתקן והוצאתו אינם אוסרים את האישה. דימום שנראה בעקבות ההליך הרפואי ביממה שלאחריו נחשב מבחינה הלכתית ל”דם מכה” ואינו אוסר. מסיבה זו, התזמון הטוב ביותר לביצוע הפרוצדורה מבחינה הלכתית, הוא בזמן שבני הזוג מותרים. אולם, אף שמבחינה רפואית הכנסת ההתקן אפשרית בכל זמן בחודש, רופאים רבים מבקשים לבצע את ההליך דווקא בסמוך לסופה של הוסת משום שאז צוואר הרחם פתוח יותר. מאחר ולא ניתן להתחיל בספירת הנקיים בלי בדיקת הפסק טהרה תקינה (אפילו אם ידוע לנו שיש סבירות גבוהה לדימום שאינו רחמי), מומלץ מאד להכניס את ההתקן או להוציא אותו רק אחרי שבוצעה לכל הפחות בדיקת הפסק טהרה תקינה, ובמידת האפשר גם בדיקת יום ראשון לנקיים. בדרך כלל ניתן יהיה לקבל הנחיות להמשך ספירת הנקיים עד לטבילה במועד, אפילו אם יופיע דימום בעקבות ההליך הרפואי.

    בתקופה שלאחר הכנסת התקן, מכל סוג שהוא, הכתמות ודימומים בין וסתיים הם תופעת לוואי שכיחה. מבחינה הלכתית הכתמות ודימומים אלו אינם בהכרח אוסרים. לקראת הכנסת ההתקן מומלץ להתרענן בלימוד דיני כתמים. ניתן להיעזר בהמלצות המעשיות שבדף התנהלות לאור דיני כתמים כדי להימנע מלהיאסר כשאין בכך הכרח הלכתי. מומלץ שאישה שנאסרה ומנסה להיטהר בתקופה שהיא מתמודדת עם הכתמות תפנה לקבלת הנחיות הלכתיות אישיות מותאמות למצבה, כדי להצליח להיטהר בהקדם האפשרי.

    התקני הנחושת אינם משפיעים על המערכת ההורמונלית כלל. המחזור החודשי ממשיך לפעול כסדרו, אך לעיתים יש שינויים שונים באופי הוסת. חלק מהנשים מדווחות על התארכות הוסת מדי חודש וחלק על התגברות עוצמת הדימום בזמן הוסת. בהתקנים הורמונליים, ההשפעה ההורמונלית היא בעיקר מקומית וגורמת אצל הרבה נשים להצטמצמות ואף להיעלמות הוסת, למרות שאצל רובן המוחלט עדיין מתקיים ביוץ.

    חשוב לדעת שהתקן תוך רחמי אינו מונע הריון מחוץ לרחם, שכן הביוץ מתקיים כסדרו. במקרה שיש סיבה כלשהי לחשוד שיש הריון מחוץ לרחם, ובמיוחד במקרה שחשד כזה מלווה בכאב בטן עז בבטן התחתונה, חשוב להיבדק בדחיפות.

    התקן שהוכנס באופן תקין לרחם אינו פוגע ברחם ואינו גורם לזיהומים תוך רחמיים, ולכן אין מניעה להשתמש בהתקן אצל נשים שטרם ילדו.

     

    התקן תוך רחמי ללא הורמונים (IUD)

    התקן תוך רחמי ללא הורמונים

    כיום ישנם שלושה סוגים שונים של התקנים ללא הורמונים. משותף לשלשתם העיקרון הכללי- ההתקן עשוי מנחושת ומעוצב בצורה שתאפשר לו להישאר בתוך חלל הרחם. ההתקן משחרר יונים (ions) של נחושת בחלל הרחם ויוצר סביבה הפוגעת בחיוניותם של תאי הזרע וביכולת שלהם להפרות את הביצית. במקביל, נוכחותו של גוף זר בתוך הרחם משנה את אופיה של רירית הרחם כך שאם במקרה התרחשה הפריה, הביצית המופרית תתקשה להשתרש בה.

    התקן תוך-רחמי הוא אמצעי יעיל ביותר, ואחוז הכישלונות שלו במניעת הריון עומד על 0.6% בלבד. השימוש בהתקן תוך-רחמי אינו מושפע מהתנהגותה של האישה ועל כן יעילותו בפועל כמעט זהה, כאשר אחוז הכישלונות עומד על 0.8% בלבד. ההתקן יכול להישאר בתוך ולמנוע הריון ביעילות היריון למשך 3-10 שנים, תלוי בסוג המדויק של ההתקן.

    התקני נחושת גורמים להארכה של הוסת מדי חודש אצל רבות מהנשים שמשתמשות בהם. הממציאים והמשווקים של הסוגים החדשים של התקני הנחושת שיתוארו להלן, טוענים לצמצום תופעה זו בהתקנים החדשים, אולם מיעוט המחקר שכבר התבצע (עקב צעירותם היחסית של אמצעים אלו) אינו מצביע בינתיים על הבדלים מהותיים.

    IUD

    זהו הסוג הותיק של התקן לא הורמונלי (מכונה לעיתים “התקן נחושת רגיל”) וישנם רופאי נשים רבים שמכירים רק אותו ואינם מתקינים או מוציאים את שני הסוגים האחרים של התקנים הלא הורמונליים.

    הכנסת ההתקן מתבצעת על ידי רופאת הנשים בהליך פשוט במרפאה. במהלך הפרוצדורה מכניסים לנרתיק ספקולום על מנת לראות את פתח תעלת הצוואר, ואוחזים את צוואר הרחם באמצעות מכשור רפואי כך שניתן יהיה לכוון את הכנסת ההתקן באופן מדויק. ההתקן מוכנס לרחם בתוך מוליך, כשהוא במצב סגור. עם הוצאת המוליך, ההתקן משתחרר ונפתח לצורה המאפשרת לו להישאר במקומו בחלל הרחם. הדמיון של צורת ההתקן לאות האנגלית T הקנה לו את שמו.

    התקן ג’נפיקס (GYNEFIX)

    התקן מסוג ג’נפיקס אינו מונח בחלל הרחם אלא נעוץ מעט ברירית הרחם. הכנסתו והוצאתו דורשים מיומנות ספציפית, ורק רופאים שהוכשרו לכך יכולים לבצע את ההליך. בניגוד להתקן הנחושת הותיק, יוני הנחושת מופרשים מהתקן זה כשחלקו המרכזי תלוי בחלל הרחם, ואינו מתחכך בדפנות.

    בלרין (“התקן כדורי של ד”ר ברעם”)

    סוג חדש של התקן נחושת הוא ההתקן הכדורי. כדוריות הנחושת המחוברות ביניהן בצינורית דקה מוכנסות לרחם באמצעות צינורית דקה במיוחד, אך יוצרות בתוכו מבנה כדורי סימטרי שפליטתו מהרחם נדירה יותר. הכנסתו של התקן זה גם היא דורשת הכשרה ספציפית שלא כל הרופאים נחשפו אליה.

     

    התקן תוך רחמי הורמונאלי (IUS); מירנה (MIRENA)/ ג’נס (JANESS)/ קיילינהKAYLEENA)

    ההתקן ההורמונלי דומה בצורתו לחלק מהתקני הנחושת הרגילים, אך הוא מכיל בתוכו גליל ובו פרוגסטין (לבונורגסטרל). הפרוגסטין משתחרר אל תוך הרחם באופן סדיר לאורך השנים, והוא גורם לרירית הרחם להיות דקה מאוד, כך שלא תתאפשר השתרשות של ביצית מופרית. הפרוגסטין המופרש על ידי ההתקן משבש גם את תהליך הביוץ (אף שלרוב מוחלט של הנשים המשתמשות בהתקן הורמונלי יהיה ביוץ, אף אם הן אינן מדממות), ומעבה את ההפרשות מצוואר הרחם. השילוב של כל אלה יחד מונע את האפשרות שהיריון ייווצר או ייקלט. בדומה להתקן הנחושת הרגיל, ההתקן ההורמונלי מוכנס אף הוא אל תוך הרחם בהליך רפואי פשוט במרפאה על ידי רוב הרופאים, וכך גם הוצאתו בתום תקופת השימוש.

    יש כיום שלושה סוגים של התקנים הורמונליים בארץ, הותיקים יותר הם “מירנה” שמתאימה עד 5 שנים, ו”ג’נס” שיש בו כמות מופחתת של הורמונים ומתאים עד 3 שנים. סוג חדש של התקן הורמונלי בשם “קיילינה” נכנס לשימוש בארץ בעת האחרונה, יש בו כמות מופחתת של הורמונים, אך ניתן להשתמש בו לטווח ארוך יותר, עד 5 שנים.

    הכתמות בלתי-סדירות ודימומים בין-וסתיים הן תופעות שכיחות מאוד ב3-6 חודשי השימוש הראשונים, אך עם הזמן הדימומים הולכים ופוחתים. חשוב מאד להתרענן בלימוד דיני כתמים לפני הכנסת ההתקן כדי להיערך בהתאם ולהימנע מלהיאסר כשאין בכך הכרח הלכתי. ניתן להיעזר בדפי המידע באתר: דיני כתמים, התנהלות לאור דיני כתמים, וכן בסרטון באילו מצבים אפשר לדעת את הדין בלי להראות את הכתם.

    לאחר מספר חודשים נשים רבות יחוו וסת קצרה או קלה במיוחד, וחלקן יגיעו למצב של אל-וסת, בו היא אינה מופיעה כלל. זהו תרחיש תקין, והוא נובע מהשפעתם של ההורמונים המופרשים מההתקן על רירית הרחם ועל המערכת ההורמונלית. בשל תקופת ההסתגלות הארוכה ההתקן ההורמונלי אינו הבחירה המתאימה לשימוש קצר טווח, אך יש לו יתרון לבני זוג שומרי הלכה בשימוש לתקופה ארוכה. לעיתים נדרשת סבלנות רבה בחודשי ההסתגלות, אך היכרות טובה עם דיני כתמים והתייעצות הלכתית במצבי ספק, יקלו על ההתמודדות במקרים רבים.


    המידע באתר נכתב על ידי יועצות הלכה, בליווי רבנים, כדי לתת הדרכה כללית בתחומים ההלכתיים של טהרת המשפחה. האתר כולל מידע רפואי בנושאים שיש להם ממשק עם טהרת המשפחה. כל המידע הרפואי הנמצא באתר אושר ע"י רופאות. אין לראות בו הנחיה רפואית. במקרה הצורך יש לפנות להתייעצות ומעקב רפואי ע"י רופאת נשים. תשובה הלכתית נקודתית תלויה בפרטי המקרה, ולכן חשובה תשומת הלב לפרטים. להתייעצות אישית עם יועצת הלכה או רב יש יתרונות שמידע כללי אינו מספק. מאגר הנתונים והאתר מאובטחים. בנוסף, לפני פרסום שאלות ותשובות באתר אנו מטשטשות כל פרט מזהה.


    תפריט נגישות