אישה שראתה דם בצבע אוסר, שמקורו ברחם, והוא לווה ב’הרגשה’ תיאסר תמיד מדאורייתא.
במקרה כזה אין משמעות לגודל המראה או לחפץ שעליו נמצא, ואפילו נקודה זעירה בצבע אוסר תהפוך את בני הזוג לאסורים זה על זה.
המקורות ההלכתיים מתארים שלוש תחושות פיזיולוגיות המוגדרות כ’הרגשה’:
1. תחושת זעזוע של הגוף כולו.
2. האישה מרגישה את הרחם נפתח להוציא דם.
3. תחושה של זרימת הדם בתוך הנרתיק. (תחושה של יציאת הדם מהנרתיק החוצה או תחושת רטיבות על הבגד התחתון אינן נכללות בהגדרה זו, אלא אך ורק הרגשה של זרימה פנימית בתוך הנרתיק).
לפי שיטת חלק מהפוסקים, כל תחושה אחרת המלווה את הדימום הרחמי איננה נחשבת ל”הרגשה” מבחינה הלכתית, אף שהיא עשויה לעיתים להיחשב כוסת הגוף.
אם אישה חשה אחת מהרגשות אלה ולא ראתה דם, עליה לבצע מיד בדיקה פנימית.
אם מצאה על עד הבדיקה הפרשה שאינה מטמאת על פי צבעה האישה מותרת.
אם נראה מראה אדום, האישה אסורה עד שתשלים את תהליך הטהרה.
אם היא מסופקת בנוגע לצבעו של המראה מומלץ שתשאל שאלת חכם.
אם אישה הרגישה “הרגשה” זהה שלוש פעמים, ובכולן בדקה את עצמה ומצאה הפרשה בצבע שאינו אוסר, אינה צריכה לחשוש עוד לראיית דם כשהיא מרגישה את אותה הרגשה.
ההלכה מציינת שלושה מצבים שבהם אנו חוששים שהאישה אכן הרגישה את יציאת הדם אך לא הבחינה בכך משום שחוותה באותו הזמן תחושה גופנית אחרת שהקהתה אותה:
1. מראה דמי בבדיקה פנימית, או על כל דבר אחר שהיה בתוך הנרתיק (כמו אצבע, טמפון, מכשור רפואי או דיאפרגמה)
2. מציאת דם בסמוך לקיום יחסים
3. מראה דמי בקינוח אחרי הטלת שתן
במצבים אלו, לא חלים דיני כתמים כיוון שאנו חוששים שהיתה לאישה ‘הרגשה’.
אם אישה ראתה אפילו כמות מזערית של דם בצבע אוסר באחד ממצבים אלו היא עשויה להיאסר, ואין משמעות לגודל המראה ולסוג החומר או צבע המשטח שעליו הוא נראה. בכל אחד משלושת המצבים הללו יש חשיבות רבה לפרטי המקרה ולכן מומלץ לעיין בדפי המידע העוסקים בכל אחד מהם.