שאלי את היועצת
הקו הפתוח
מהי הפריה חוץ גופית (IVF)? מתי היא מוצעת? מהן ההשלכות ההלכתיות בכל אחד מהשלבים שלה?
הפריה חוץ גופית היא הליך שבו יצירת העובר מתרחשת במעבדה, באמצעות זרע וביצית שהוצאו מוקדם יותר מגופם של איש ואישה. בהמשך העוברים יוכנסו לרחם אישה או יוקפאו לשימוש עתידי.
הליך זה מוצע על ידי מומחי פוריות במגוון של מצבים שיש בהם אתגר לפריון. כך למשל הוא עשוי להיות הפתרון במקרה של בעיה בחצוצרות שמונעת מביצית מופרית להיכנס לרחם, וגם במקרה של איכות זרע ירודה שמקשה על הזרע להפרות את הביצית בתנאים הרגילים, ומקרים רבים נוספים.
הליך זה נדרש גם בכל מקרה של שימוש בגורם שלישי כחלק מהליך הפריון למשל במקרה של תרומת ביצית או של אם נושאת אחרת (פונדקאות).
בכל אחד משלבי התהליך, יועצות ההלכה מלוות הפוריות ישמחו לעמוד לרשותך לסייע בתהליך איסוף המידע וקבלת ההחלטות.
הליך הפריה חוץ גופית (IVF) כולל שלושה שלבים:
שימי לב: שלשת שלבי התהליך עשויים להתקיים ברצף, ועשויים להתקיים בנפרד.
שלב 1:
שאיבת ביציות בהליך הפריה חוץ גופית (IVF)
כדי ליצור הריון בהפריה חוץ גופית, יש צורך בשלב ראשון
בהוצאת הביציות מגופה של האישה כדי להפרות אותם עם זרע במעבדת הפוריות.
שלב 2:
ההפריה במעבדה בהליך הפריה חוץ גופית (IVF)
ההליך מתקיים בתוך מעבדה כאשר האמבריולוגים (עובדי המעבדה) מעבירים ביציות לצלוחיות,
ומוסיפים תאי זרע שנאספו בנפרד כדי שהם יפרו את הביציות.
שלב 3:
החזרת עוברים בהליך הפריה חוץ גופית (IVF)
החזרת עוברים הינה השלב האחרון בתהליך של הפריה חוץ גופית. בעזרת צינורית דקה המוחדרת דרך הנרתיק מחזירים לרחם ביצית שהופרתה בשלב מוקדם יותר במעבדה.
שלב 1: שאיבת ביציות בהליך הפריה חוץ גופית (IVF)
כדי ליצור הריון בהפריה חוץ גופית, יש צורך בשלב ראשון בהוצאת הביציות מגופה של האישה כדי להפרות אותם עם זרע במעבדת הפוריות. כדי לעשות זאת יוצרים גירוי שחלתי שמוביל להתפתחות מספר זקיקים בכל שחלה . לאחר מכן, בדרך כלל ניתנת זריקה של HCG כדי להאיץ את הביוץ לקראת שאיבת הביציות בתזמון שמתאים להליך ההפריה.
גירוי שחלתי ויצירת ביציות
במהלך שנות הפיריון של האישה, אצל רוב הנשים ביצית אחת (או לכל היותר שתיים) מבשילות בזמן הביוץ בכל מחזור חודשי. תוכלי ללמוד על הנושא בדף המידע העוסק בחלון הפוריות.
בהליך של הפריה חוץ גופית, האישה עוברת גירוי שחלתי על יד נטילת הורמונים כדי להצמיח מספר ביציות לשלב של בשלות לטובת השאיבה. התרופות כוללות זריקות (בעיקר תת עורי), כדורים, נרות ותרסיס לאף. בתקופת נטילת הורמונים, האישה מבצעת מעקב של בדיקות דם ואולטרסאונד כדי לעקוב אחרי התפתחות הזקיקים ולוודא שהפרוטוקול מתאים לאישה. מעקב זה גם מאפשר לקבוע את הזמן המדויק לשאוב את הביציות.
חלק מההורמונים עלולים לגרום לכתמים ודימומים בין וסתיים. מומלץ להכיר את ההלכות הנוגעות לדיני כתמים ואת ההמלצות להתנהלות לאור דיני כתמים כדי להימנע מלהיאסר כשאין בכך הכרח הלכתי.
שאיבת ביציות
שאיבת ביציות צריכה להיעשות כאשר הזקיקים בשלים. האישה עוברת מעקב זקיקים ולרוב תקבל זריקה המעודדת ביוץ על פי מעקב זה כדי שהשאיבה תהיה בתזמון הנכון.
הליך שאיבת הביציות הוא פעולה רפואית האורכת זמן קצר ונעשית תחת הרדמה כללית. מתמר אולטרסאונד מוכנס לנרתיק, אליו מחובר מחט. מחט זו תגיע לשחלה דרך קירות הנרתיק ותשאב את הביציות (עם הנוזל מסביב) מהשחלה. ההליך מתבצע בדרך כלל באשפוז יום בבית החולים כאשר כבר באותו יום האישה משתחררת למנוחה בביתה. מומלץ לאשה להביא מלווה לפרוצדורה או לכל הפחות לדאוג לליווי הביתה לאחר ההרדמה.
לאחר השאיבה, הביציות יועברו לצלוחית במעבדה שבה יופרו בתאי זרע או לחלופין יוקפאו לשימוש בעתיד.
השלכות הלכתיות
דימום בעקבות השאיבה
פעולת שאיבת ביציות עשויה לגרום לדימום נרתיקי, שמקורו בחדירת המחט לנרתיק ולשחלה. דימום זה מתאים להגדרה ההלכתית של דם מכה ואינו אוסר. אין מניעה הלכתית לבצע את ההליך בזמן שבני הזוג אסורים. אם הפעולה תוכננה לשבעה נקיים, יש לבצע את הבדיקה של אותו בוקר לפני הפרוצדורה. כדי לא להיכנס לספקות, ניתן לדלג על הבדיקה הנוספת באותו יום לאחר הפרוצדורה. לגבי ההתנהלות בימים הבאים מומלץ לקבל הכוונה אישית לפי התזמון המדוייק של השאיבה כדי להשלים את ספירת הנקיים בהצלחה.
שאיבת ביציות והלכות שבת וחג
הפרוצדורה של שאיבת ביציות כוללת מספר פעולות האסורות בשבת, חלקן אפילו אסורות דאוריתא, ולכן מבחינה הלכתית אין לבצע פעולה זו בשבת ובחג. עם זאת, אפילו במקומות העובדים בשבת כמו בימות החול ניתן לבקש לתזמן את שאיבת הביציות כך שהיא לא תהייה בשבת, והרופאים יכולים ברוב המקרים לתזמן את המועד בעזרת תכנון מראש של התזמון המדויק של התרופות שניתנות לקראת השאיבה. קיימים מקרי יוצאי דופן בהם הדבר לא יתאפשר למרות הניסיון לתזמן את הפעולות באופן שימנע חילול שבת. במקרים אלו, בהם האישה קיבלה את הזריקה לגירוי ביוץ ואם לא תתבצע שאיבת ביציות היא עלולה להיכנס לפיקוח נפש של ממש, יש להיוועץ עם מורה הלכה מובהק על מנת לדייק את אופן ביצוע השאיבה. לאור המורכבות הרבה, לקראת חודשי החגים (תשרי וניסן) חשוב במיוחד לברר עם הצוות הרפואי כיצד ניתן לתכנן טיפול שלא יתנגש בימי שבת וחג.
יועצות ההלכה מלוות הפוריות ישמחו לעמוד לרשותך לסייע בתהליך איסוף המידע וקבלת ההחלטות.
שלב 2: הפריה במעבדה בהליך הפריה חוץ גופית (IVF)
ההליך זה מתקיים בתוך מעבדה כאשר האמבריולוגים (עובדי המעבדה) מעבירים ביציות לצלוחיות, ומוסיפים תאי זרע שנאספו בנפרד כדי שהם יפרו את הביציות. בדרך כלל תאי הזרע עוברים השבחה לפני הפעולה כדי להגביר את סיכויי ההצלחה.
במצבים מסויימים במקום לשים את הזרע בצלוחית עם הביצית ולצפות בהפריה שמתרחשת באופן עצמאי, בוחרים באפשרות להשתמש בשיטת הפריה ייחודית הנקראת ICSI. בשיטה זו מוחדר זרעון ישירות לתוך הביצית. השיטה מאפשרת להעלות את אחוזי ההצלחה באופן ניכר, ומאז התחלת השימוש בה נתנה לזוגות רבים תקווה חדשה, במיוחד במצבים שאיכות הזרע אינה מיטבית או שיש זרע מועט בלבד.
אחרי ההפריה הראשונית בצלחת או בהחדרת הזרע, יש להמתין להתפתחות העוברים כדי שניתן יהיה להחזיר אותם לרחם. במהלך הימים הבאים האמבריולוגית העובדת במעבדה תבצע מעקב על הביצית המופרת, כדי לוודא התחלקות תקינה של תאי הטרום עובר. מעקב זה יכול להיעשות בצורה ידנית יומית, וכך נעשה בעבר בכל מקום, אך כיום מספר גדל של מעבדות בישראל משתמשות במכשיר אמבריוסקופ שמצלם מידי שעה את כל שלבי ההתפתחות העובר. בין היתר יש לשימוש באמבריוסקופ יתרון הלכתי כיוון שהוא מאפשר מעקב אחרי התפתחות העובר גם במהלך שבתות וחגים בלי צורך בנוכחות אדם במעבדה. האמבריולוגית עוברת על הצילומים כדי לדרג את התפתחות טרום העובר כאשר היא בוחנת את הצורה והתזמון של חלוקת התאים. דירוג ההתפתחות יסייע בהחלטה על איזה מהעוברים המתפתחים כדאי יהיה להחזיר לרחם האישה.
באופן מתבקש, הזוגות אינם עדים למה שקורה במעבדה ולרוב אין להם קשר עם אנשי המעבדה. עם זאת, לפעמים, שיחה עם האמבריולוגית שמסבירה להם את ההליך תסייע לזוגות להרגיש חלק ממה שקורה במעבדה. במידת האפשר, מידע על התחנות שהחומר הגנטי שלהם עובר תקל עליהם להבין את התהליך ולהיות שותפים להתפתחות העוברים שלהם.
באופן שגרתי נוצר בהליך ההפריה במעבדה מספר עוברים גדול מזה שרוצים להכניס מיד לרחמה של האישה, או שמלכתחילה ההפריה לא נועדה להחזרה באותו החודש.
במצבים אלה יועברו שאר העוברים, או כל העוברים, להקפאה.
השלכות הלכתיות
בנוסף לנהלים ההדוקים בפיקוח משרד הבריאות, כדי למנוע טעויות אנוש במהלך התהליך חס וחלילה, מומלץ מאוד לדאוג להשגחה הלכתית בתוך המעבדה כדי שיהיו עיניים נוספות על כל מה שקורה בהליך ההפריה.
שלב 3: החזרת עוברים בהליך הפריה חוץ גופית (IVF)
החזרת עוברים הינה השלב האחרון בתהליך של הפריה חוץ גופית. בעזרת צינורית דקה המוחדרת דרך הנרתיק מחזירים לרחם ביצית שהופרתה בשלב מוקדם יותר במעבדה. התהליך נעשה תחת מעקב באולטרסאונד ובדרך כלל אינו גורם לכאבים משמעותיים. הפעולה אורכת מספר דקות בלבד.
תזמון החזרת העוברים לרחם נעשה בהתאם לעובי רירית הרחם, שהכרחי שתהיה עבה מספיק כדי שהעובר יוכל להשתרש בה.
כשמדובר בהחזרת עוברים שנוצרו באמצעות ביציות טריות ההחזרה נעשית לרוב שלושה עד חמשה ימים לאחר שאיבות הביציות. במצב שבו יבחרו לתת לעוברים לגדול זמן רב יותר במעבדה (למשל אחרי מספר החזרות כושלות או במקרה שיש צורך לבחור בעובר בעל תכונה מסוימת), ההחזרה תתוזמן לחמישה עד שישה ימים לאחר שאיבות הביציות.
כאשר מדובר על החזרת עוברים שהיו קפואים, התזמון יקבע על ידי הרופאים בהתאם למעקב ובחינה של עובי רירית הרחם.
השלכות הלכתיות
- ישנה עדיפות לבצע את ההחזרה אחרי שהאישה טבלה לטהרתה, אך אם אין הדבר אפשרי, מותר להחזיר את העובר אף לפני הטבילה.
- מכיוון שניתן להחזיר את ביצית מופרית ביום השני או השלישי מההפריה או בלסטוציסט ביום החמישי, לרוב אפשר לתאם את החזרה באופן שלא יהיה צורך בחילול שבת.
במקרים בהם מצב פוריות האישה ומצב העוברים הוא כזה שההחזרה חייבת להיעשות בשבת או יום טוב, הזוג יתייעץ עם מורה הלכה על מנת לראות איך לבצע זאת בלי שיעברו על איסורי דאורייתא. יועצות ההלכה מלוות הפוריות ישמחו לעמוד לרשותך לסייע בתהליך הבירור.
- פעולת החזרת העוברים עצמה אינה אמורה לגרום לדימום משמעותי. במקרה וישנו דימום הוא נגרם בדרך כלל מחיכוך העזרים הרפואיים בנרתיק או בצוואר הרחם והינו דם מכה שאינו אוסר. מומלץ לפנות לקבלת הדרכה אישית בכל מקרה של ספק. בנוסף מומלץ להתרענן בלימוד דיני כתמים כדי לצמצם את המקרים שבהם בני הזוג עשויים להיאסר.
