דיני כתמים

שימי לב: מערכת תנאים אלו רלבנטית רק כאשר מדובר בכתם, בהתאם לתנאים שפורטו לעיל.

1. צבע הכתם

בכל מקרה של הופעת מראה דמי, ולא רק כאשר מדובר בכתם, יש משמעות מכרעת לצבעו של המראה. בשום מקרה אישה לא תיאסר אם המראה שראתה אינו בצבע אוסר. בכל מקרה של ספק מומלץ לשאול שאלת חכם.

2. גודל הכתם

לא כל כתם אוסר את האישה. חכמים קבעו שרק כתם הגדול מ‘גריס‘ יש בו כדי לאסור, ועל כן כל כתם שקטן מגודל זה מותיר את האישה בטהרתה. הגודל המכונה “כגריס” הוא כגודלו של עיגול בקוטר 19 מ”מ (מעט גדול יותר ממטבע של שקל). מידה זו היא מידת שטח, ועל כן יש לאמוד את שטחו של כתם המופיע בכל צורה שהיא – ביחס למידת שטח זו.

בכל מקרה שבו ברור לאישה שהכתם קטן משטח זה, היא טהורה ואין צורך לשאול על כך. כאשר לא ברור אם הכתם קטן או גדול מגודל “גריס” מומלץ לשאול רב או יועצת הלכה כיצד יש לנהוג.
במקרה שנראים כמה כתמים על בגד או כל חפץ אחר כל אחד מהכתמים נמדד בפני עצמו, והאישה תיאסר אך ורק אם אחד מהם גדול מ”כגריס”. אם הכתמים נראים על גופה של האישה, נחשב את השטח הכולל של כל הכתמים. אם השטח שנוצר מצירוף הכתמים הוא “כגריס” או יותר האישה עשויה להיאסר.

3. סוג החומר עליו נמצא הכתם וצבעו

רק כתם שמופיע על חומר המוגדר בהלכה כחומר מקבל טומאה יכול לאסור את האישה. ראיית כתם על חומר שאינו מקבל טומאה – כגון כיסא פלסטיק, אסלת השירותים או כל דבר המחובר לקרקע – אינה יכולה לאסור את האישה.

בנוסף לסוג החומר, גם צבע החומר משמעותי. כל כתם שנראה על בגד או בד צבעוני אינו אוסר את האישה, ואין צורך לשאול עליו. על כן מומלץ לאישה ללבוש בגדים תחתונים צבעוניים בימי טהרתה, ובכך להקטין את הסיכוי שתאסר בשל כתם. בכל מקרה שבו יש ספק אם החומר שעליו מופיע הכתם מקבל טומאה או לא, מומלץ להתייעץ עם רב או יועצת הלכה.

4. מיקום הכתם

יש חשיבות גם למקום בו נמצא הכתם: הכתם יאסור את האישה אך ורק אם הוא נמצא במקום שסביר שהגיע אליו מרחמה של האישה. לכן, כתמים שנמצאו בפלג הגוף העליון אינם יכולים לאסור אותה כלל, אלא אם כן עסקה האישה באקרובטיקה או עמדה על הראש. כתם שנמצא על היד עשוי לאסור את האישה, כיון שהידיים מצויות בתנועה, ועשויות להגיע למקום יציאת הדם.

5. דם ממקור אחר

בנוסף לקטגוריות אלו, האישה לא תיאסר בשל הכתם אף אם הוא גדול מגריס ומופיע על חומר לבן מקבל טומאה, אם יתכן שהכתם אינו תוצאה של דימום רחמי.

אישה שיודעת שיש לה פצע בצואר הרחם או הסובלת מטחורים יכולה להניח שמקורו של הכתם שראתה הוא באותם הפצעים, ולכן אינה נאסרת.

במצבים אחרים בהם האישה מוצאת כתם לאחר שבאה במגע עם דם אחר יתכן שלא תיאסר. במצבים אלו תפנה לרב או יועצת הלכה להתייעצות. לדוגמא:

– יש בגופה פצע מדמם, או שדימם קודם לכן.

– אישה הנוגעת בדם במסגרת עיסוקה, כמו אחות המבצעת בדיקות דם או מטפלת בפצע; לבורנטית וכדומה.

– קיימת אפשרות סבירה שהדם הגיע מאדם אחר שבא במגע עם האישה (לדוגמא במקרה שהאישה הרימה באותו היום ילד שאפו מדמם).