לבוש בתקופת האיסור

כחלק מהלכות הרחקות נאסר על האיש להתבונן בחלקי גופה המכוסים בדרך כלל של אשתו האסורה עליו. כתוצאה מכך על האישה להקפיד להתלבש בצניעות בנוכחות בעלה. התבוננות בפניה או בחלקי גוף אחרים החשופים בדרך כלל מותרת, אף אם יש לו הנאה בכך.

בזמנים בהם נהגו בדיני טומאה וטהרה, היו השלכות נרחבות לכך שהאישה נידה, והיתה לעובדה זו משמעות כלפי הסביבה כולה ולא רק כלפי בעלה. מסיבה זו נשים בתקופת נידותן נהגו ללבוש בגדים מיוחדים שמטרתם להזהיר אחרים על טומאתן. כיום דיני טומאה וטהרה אינם נוהגים, ולכן אין סיבה שזרים ידעו מהו מצבה ההלכתי של האישה. עם זאת, ישנם זוגות הבוחרים ליצור סימן שיהווה תזכורת לעובדה שהם בתקופת איסור באמצעות בחירת בגדים או תכשיטים מיוחדים שהאישה תלבש בתקופה זו.

מובן מאליו שהתקופה בה אישה אסורה על בעלה אינה התקופה המתאימה להתקשטות בצורה יוצאת דופן שתהפוך אותה מושכת באופן מיוחד. הדברים אינם מתייחסים ללבוש מכובד ויפה באופן רגיל שהאישה לובשת באופן שגרתי, או ללבוש מיוחד לצורך ארוע (כגון חתונה). התקשטות זו מותרת ואף רצויה, מכיוון שחשוב שהאישה תמשיך להיות נאה בעיני בעלה גם בעת שהיא אסורה עליו.