על סמך הפסוק בספר ויקרא (פרק ט"ו פסוק ל"א) "והזרתם את בני ישראל מטומאתם" מתחייבת הקפדה להימנע ממצב של קיום יחסים בזמן שסביר שתופיע הוסת.
כדי לעשות זאת נדרשת כל אישה לקבוע על פי המופעים הקודמים של הוסת שלה מהם הזמנים שבהם עליה לחשוש שיתכן ותופיע הוסת הבאה על סמך ההנחות ההלכתיות בנושא, ולקבוע זמנים אלו כעונות פרישה בעלות דינים מיוחדים.
הוסתות מתחלקות לשני סוגים מרכזיים על פי סוג החוקיות שבאמצעותם הן נקבעות.
סוג ראשון- וסתות ימים
'וסתות הימים' הוא שם כולל לחוקיות של הופעת הוסת ביחס לזמן.
לחוקיות יחשב אך ורק הפרש בעל חוקיות קבועה בין וסת לוסת, או הופעה של הוסת באותו התאריך העברי באופן קבוע.
ההלכה מפרידה בין שני סוגים של וסתות – וסת קבוע ווסת לא קבוע, וכל אישה צריכה לנהל את חישובי הוסתות שלה לפי סוג הוסת שיש לה. חשוב לשים לב שישנם מקרים רבים של נשים שיש להם וסת מסודרת אך היא אינה נחשבת לוסת קבוע על פי הכללים ההלכתיים.
וסת קבוע נקבע לאחר שתבנית מדוייקת, למשל מס' ימים זהה לחלוטין בין וסת לוסת, חוזרת על עצמה שלוש פעמים ברציפות. בכדי להחשב כוסת קבוע חייב להיות שוויון מוחלט בין המקרים. אפילו אם הוסת מופיעה באותו תאריך עברי אך פעם ביום ופעם בלילה זו אינה נחשבת וסת קבועה. בשל הדיוק הרב הנדרש על מנת להתייחס לוסת כוסת קבוע, וסת קבוע הוא מצב נדיר מאד, למעט אצל נשים שמשתמשות באמצעים הורמונליים כגון גלולות למניעת הריון. על קביעת וסת במהלך שימוש באמצעי מניעה הורמונאליים תוכלי לקרוא כאן.
כל אישה שאינה בעלת וסת קבוע על פי ההגדרה ההלכתית נחשבת כבעלת וסת לא קבוע, גם אם יש סדירות מסויימת להופעת הוסת שלה.
כיוון שאישה בעלת וסת קבוע היא אישה שיש סדירות מדוייקת במועדי הוסתות שלה עליה לחשוש רק לעונה אחת (עונת יום או עונת לילה), שבו יש סבירות גבוהה מאד שתופיע הוסת. זמן זה יהיה עבורה עונת פרישה.
בשל עצמתה של החזקה ההלכתית, כל עוד לא התבצעה בדיקה הלכתית תקינה בני הזוג יהיו אסורים בקיום יחסים גם לאחר שחלפה עונת הוסת, אפילו אם לא הופיע דימום.
כל זמן שלא יצרה האישה חזקה שהיא בעלת וסת קבוע עליה לנהוג כבעלת וסת לא קבוע (כפי שיוסבר להלן) במקרה שיש לאישה וסת קבוע והוסת לא הופיעה במועד הצפוי, אין הוסת נעקרת, עד ששלוש פעמים רצופות יגיע מועד הוסת והיא לא תראה בהם מראה אוסר. עד אז היא חייבת לחשוש במקביל לעונות פרישה לפי הוסת הקבוע וגם לחשוש על פי דיני וסת לא קבוע שתחשב על סמך התאריכים הלא צפויים שבהם הופיעה הוסת.
לאישה בעלת וסת לא קבוע יש שלוש עונות פרישה שלהם היא צריכה לחשוש: וסת החודש, וסת ההפלגה ועונה בינונית. כאמור זהו המצב השכיח יותר. בדפי המידע המקושרים ניתן לקרוא על חישוב המועדים הללו ועל המשמעות שלהם.
סוג שני – וסת גוף
ישנן מעט נשים שיש אצלן קשר ישיר בין הופעת הוסת לבין תחושות גופניות מסויימות שמקדימות אותה. על מנת שתחושות אלו יחשבו ל"וסת הגוף" מוכרח להתקיים קשר חד משמעי בין השניים כך שהוסת אינה מופיעה ללא התחושה הגופנית המקדימה הזו מצד אחד, ומצד שני התחושה הגופנית אינה מופיעה בזמנים אחרים, אלא אך ורק בצמוד לדימום הוסתי. קשר חד משמעי כזה הוא נדיר, אך בלעדיו לא תחשב התחושה לוסת גוף.
במקרה שאישה מזהה חוקיות חד משמעית כזו שחוזרת על עצמה במשך שלוש פעמים רצופות היא קובעת לעצמה וסת קבוע לתחושה זו. כמו בכל מקרה אחר של וסת קבוע משמעות הדבר היא שהיא אינה צריכה לחשוש להופעת הוסת אלא בזמן שמופיעה תחושה זו. בנוסף משמעות הדבר היא שאם הופיעה התחושה ולא הופיעה הוסת בני הזוג אסורים בקיום יחסים כל עוד לא ביצעה האישה בדיקה הלכתית שלא נראה בה מראה בצבע אוסר. רק לאחר שלושה מקרים רצופים שבהם תופיע התחושה מבלי שיופיע הדימום תפסיק האישה להחשב לבעלת וסת קבוע לתחושה זו.