יום החודש

על סמך הפסוק בספר ויקרא (פרק ט"ו פסוק ל"א) "והזרתם את בני ישראל מטומאתם" מתחייבת הקפדה להימנע ממצב של קיום יחסים בזמן שסביר שתופיע הווסת.

כדי לעשות זאת נדרשת כל אישה לקבוע על פי המופעים הקודמים של הווסת שלה מהם הזמנים שבהם עליה לחשוש שיתכן ותופיע הווסת הבאה על סמך ההנחות ההלכתיות בנושא, ולקבוע זמנים אלו כעונות פרישה בעלות דינים מיוחדים.

אחת האפשרויות לקביעת חוקיות הלכתית להופעת הווסת היא חזרה של הווסת באותו תאריך עברי מדי חודש.

אישה שהווסת שלה מופיעה שלוש פעמים ברצף באותו תאריך עברי, ובאותה עונה (יום או לילה, ראי כאן) תהפוך מבחינה הלכתית לבעלת וסת קבוע, ותצטרך לפעול לפי ההוראות ההלכתיות למצב זה.

כל אישה שהווסת שלה מוגדרת מבחינה הלכתית כווסת לא קבוע (אפילו אם יש לה וסת סדירה מבחינה רפואית) צריכה לחשוש לשלושה מועדים שונים כעונות פרישה. ניתן לקרוא על אופן חישוב הוסתות כאן. אחד משלושה מועדים אלו הוא יום החודש: התאריך בחודש העברי שבו הופיעה הווסת, בחודש העברי הבא.

לתאריכים הלועזיים אין משמעות הלכתית בקביעת הווסתות. רצף של מקרים שבהם הווסת הופיעה באותו התאריך הלועזי יהיה חסר משמעות אם התאריך העברי אינו זהה, ובחישוב מועד יום החודש בחודש הבא אין משמעות לתאריך הלועזי אלא לתאריך העברי בלבד.