נשים הרות אינן חייבות לצום בצומות ה”קטנים”: צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, וי”ז בתמוז. יש שפסקו שאישה מרגישה טוב ויכולה לצום טוב שתצום, אולם ככלל הפסיקה האישה שבצומות אלו נשים הרות לא תצומנה.
לגבי יום כיפור ותשעה באב הפסיקה שונה- נשים הרות אינן פטורות מצומות אלו באופן אוטומטי, אף שהם ארוכים יותר ואורכים כ 25 שעות.
הדין הפשוט הוא אם כן שאישה בהריון תקין צריכה לצום בתשעה באב וביום כיפור. עם זאת, בכל מקרה של חשש שהצום יפגע באישה ההרה או בעובר, חשוב להתייעץ עם הרופאה ביחס להשלכות הצום ואחר כך עם רב או יועצת הלכה שיוכלו לספק הדרכה הלכתית לאור המצב הרפואי. חשוב לוודא שדברי הרופאה נאמרים מתוך הבנה שיש ערך לצום, ולא מתוך הנחה שמדובר במעשה חסר תוחלת. ביום כיפור אפילו אם יש צורך רפואי שלא לצום באופן מלא, בחלק מהמקרים ההנחיה ההלכתית תהיה שלא לצום לשתות או לאכול “בשיעורים”, בדף שבקישור הרחבנו לגבי המשמעות של הביטוי ואופן הביצוע של צום מסוג זה.
במקרה שתשעה באב חל בשבת והצום נדחה ליום ראשון י‘ אב, יש פוסקים שסברו שנשים הרות אינן צריכות לצום כלל. אחרים סברו שאם האישה חשה בטוב תתחיל לצום ותשבור את הצום אם יתעורר צורך. במצב כזה על האישה לעשות הבדלה לפני שתאכל.