דף שעוסק באבדן הריון ובהתמודדות עם אבדן הריון ניתן למצוא כאן.
במקרה שהריון נפל עד ארבעים יום מאז ראשית ההריון, היא תאסר רק במקרה שראתה מראה דמי בשטף כמו בוסת, או באופן שאוסר על פי דיני כתמים. לאחר שיחלפו ימי ההמתנה המינימליים ותתבצע בדיקת הפסק טהרה תוכל האישה לספור שבעה נקיים ולטבול. בדרך כלל ראשית ההריון תחושב לפי הפעם האחרונה שבה האישה טבלה במקווה. במקרים בהם יש סיבה לחשוב שזה אינו חישוב נכון כדאי לברר באופן אישי את הדין.
אם ההריון נפל לאחר יותר מארבעים יום מראשית ההריון, האישה מוגדרת “יולדת” מבחינה הלכתית. במקרה כזה חשוב לדעת שאין אפשרות לטבול לפני שיחלפו 14 יום מהלידה אם מדובר בעובר ממין נקבה או שמין העובר לא ידוע, או 7 ימים מהלידה במקרה שידוע שהעובר זכר. דין זה תקף אפילו אם הדימום כבר פסק והסתיימו שבעת הנקיים. ברוב המקרים אין לדין זה משמעות מעשית כיוון שבכל מקרה יש להמתין להפסקת הדימום ולוודא שחלפו ימי ההמתנה המינימליים לפני ספירת שבעה נקיים.
הדימום לאחר הפלה עשוי להיות מועט ומצומצם אולם לעיתים קרובות הוא ארוך או אינטנסיבי. מסיבה זו קשה לשער כשמתפתחת הפלה כמה זמן ידרש לפני שתהליך הטהרה יושלם.
במקרה של קושי להיטהר מומלץ לקבל הדרכה הלכתית מרב או יועצת הלכה כיצד לנהל את תהליך הטהרה בסבב זה לאור פרטי המקרה הספציפי.
המורכבות הרגשית בסמוך לאבדן הריון עשויה להפוך את תקופת האיסור לאחר הפלה לקשה במיוחד. חשוב שבני הזוג יעשו מאמץ לאתר כל אחד מהם ועבור שניהם כזוג מקורות תמיכה ונחמה.
חשוב לבדוק עוד לפני הטבילה האם יש צורך רפואי במניעת הריון לאחר ההפלה, ובמידה ויש צורך כזה להחליט כיצד לעשות זאת ולהיערך בהתאם מבחינה טכנית.