כל אמצעי המניעה ההורמונליים הם תרופות, ומחייבים קבלת מרשם מרופאה. בדרך כלל מרשם ראשון ניתן לקבל מרופאת נשים בלבד, אולם לעיתים ניתן לקבל מרשמי המשך גם אצל רופאי משפחה. הרופאה שתיתן מרשם ראשוני אמורה לבחון את ההיסטוריה הרפואית של האישה וגורמי הסיכון הפרטיים שלה לפני שתיתן לה מרשם לאמצעי מניעה הורמונליים. כמו בכל תרופה, חשוב לעיין בעלון לצרכן לפני השימוש, ובכל מקרה של התלבטות או הופעת תופעות לוואי חריגות. כיום ניתן לאתר את העלונים המצורפים לתרופות גם ברשת האינטרנט. ניתן לחפש במנועי החיפוש את שם התכשיר, בתוספת המילים “עלון לצרכן”. קבצים מלאים, בדרך כלל בתצורת PDF מאותרים באופן זה בקלות.
מגוון אמצעי המניעה ההורמונליים, שגדל כל העת עם הופעתם של תכשירים חדשים בשוק, מאפשר מעבר בין סוגים שונים של אמצעים מבחינת ההרכב או מבחינת אופן השימוש וההשפעות, בהתאם לצרכים ולהעדפות של האישה. הצורך לקבל מרשמים נוספים על מנת להמשיך בשימוש באמצעים אלו מאפשר לרופאה לעקוב אחרי התגובות של האישה לאמצעי המניעה, ולהציע שינויים אם עולה הצורך.
גלולות על בסיס פרוגסטרון בלבד
מכיוון שהאסטרוגן עשוי לגרום לצמצום כמות החלב, ההנחיה הרפואית לנשים מניקות בחודשי ההנקה הראשונים היא להימנע מאמצעים הורמונליים משולבים, ולכן נשים רבות שמעוניינות במניעת הריון באמצעים הורמונליים בוחרות להשתמש באמצעי מניעה שיש בהם פרוגסטרון בלבד. האמצעי המרכזי בקטגוריה זו הוא “גלולת מיני” ((mini-pill שלעיתים קרובות מכנים אותה “גלולה להנקה”. קיימים בשוק מספר סוגים של גלולות מהסוג הזה, שהמפורסמות שבהן הן סרזט ומיקרולוט. גלולות פרוגסטטיביות בלבד עשויות להכיל אחת מארבע תצורות של פרוגסטרון: נורתיסטרון, לבונורגסטרל, דסוגסטרל, אתינודיאל דיאסטט. התצורות אמנם דומות, אך אינן זהות, ועל כן ניתן לנסות ולהחליף בין הסוגים השונים במידה והאישה חווה תופעות בלתי רצויות במהלך השימוש באחד מהם.
כל אמצעי המניעה ההורמונליים מחייבים מרשם רופאה, ולכולם יש התוויות נגד (כלומר מצבים רפואיים שבהם אסור להשתמש בתכשירים אלו). חשוב לשתף את הרופאה בהיסטוריה הרפואית האישית- למשל מידע על מחלות רקע או תרופות שניטלות באופן קבוע, וכן בהיסטוריה הרפואית המשפחתית. ישנם מאפיינים אישיים נוספים שעשויים להשפיע על ההתאמה של אמצעי המניעה לאישה.
גלולות שיש בהן פרוגסטרון בלבד ניטלות באופן רציף, מידי יום, ללא הפסקות. דימומים בין-וסתיים צפויים בתקופת השימוש הראשונה של כל אחד מתכשירים אלו. ההערכה היא שכ-40 עד 70 אחוזים מהנשים יחוו דימומים בשלושת חודשי השימוש הראשונים. אצל רובן צפויות ההכתמות להתמעט אחרי כמה חודשים. הקפדה על השעה המדויקת של נטילת הגלולה עשויה להיות בעלת משמעות ולהפחית את הדימומים הבין וסתיים, ומומלץ להקפיד על כך.
אחרי תקופת ההסתגלות, אצל חלק מהנשים הדימומים יתמעטו עד להפסקת הופעתו של כל דימום שהוא (אמנוריאה) למשך תקופה ארוכה.
מבחינה הלכתית הכתמות ודימומים אלו אינם בהכרח אוסרים. לקראת התחלת השימוש באמצעי המניעה מומלץ להתרענן בלימוד דיני כתמים, וללמוד כיצד להתנהל באופן שיאפשר שלא להיאסר כשאין בכך הכרח הלכתי. ניתן להיעזר בהמלצות המעשיות שבדף התנהלות לאור דיני כתמים כדי להימנע מלהיאסר כשאין בכך הכרח הלכתי. מומלץ שאישה שנאסרה ומנסה להיטהר בתקופה שהיא מתמודדת עם הכתמות תפנה לקבלת הנחיות הלכתיות אישיות מותאמות למצבה, כדי להצליח להיטהר בהקדם האפשרי.
לכל אמצעי המניעה מסוג זה עלולות להיות תופעות לוואי חמורות במקרים נדירים. הערנות לכך חשובה, ובמקרה הצורך יש לפנות בהקדם לקבלת טיפול רפואי.
תופעות לוואי לא מסוכנות שעשויות להיות מעיקות, מופיעות אצל אחוז מסויים מהנשים המשתמשות באמצעי מניעה הורמונליים. כך למשל יש נשים החוות בחילות, עליה במשקל ועוד. יש נשים שמדווחות על שינויים במצב הרוח, ועל השפעה על רמת החשק המיני. במקרה של הופעת דיכאון חשוב לפנות לייעוץ רפואי בהקדם.
בשימוש מושלם תועדו 5 הריונות בשנה מתוך 100 נשים שהשתמשו בגלולה ללא הנקה (בתקופת ההנקה היעילות גבוהה יותר), אך למעשה, יעילותן של הגלולות נמוכה מהנתון לגבי שימוש מושלם, אף שהיא עומדת על למעלה מ90% הצלחה, ולפי חלק מהמחקרים זהה לזו של גלולות משולבות ועומדת על 97-98%.
כיוון שפעולתן של הגלולות מבוססת על בליעה והכנסת ההורמונים לדם דרך מערכת העיכול, במקרה של בעיות במערכת העיכול תהיה לכך השפעה על האפקטיביות של הגלולות. נטילת אנטיביוטיקה עשויה אף היא להשפיע על הספיגה של ההורמונים בגוף. מומלץ להתייעץ עם הרופאה ולברר האם יש צורך באמצעי מניעה נוסף לתקופה מסויימת.
נטילת גלולות ללא מים מותרת בצום, ואם יש הכרח להשתמש במים לנטילת הגלולות יש לקבל הדרכה הלכתית אישית לקראת הצום.
אם הסיבה לבחירה בגלולות פרוגסטרון בלבד היא רק ההנקה, ומתעורר רצון להחליף אמצעי מניעה לאמצעי הורמונלי אחר, חשוב לדעת שאחרי שהתינוק עובר את גיל חצי שנה הסיכון להנקה כתוצאה מהשימוש באסטרוגן יורד מאד. אפילו אם אכן תהיה ירידה מסויימת בתפוקת החלב בגלל האסטרוגן, הגברת ההנקה באופן נקודתי תוכל לסייע באיזון משק החלב. במידת הצורך ניתן יהיה להגדיל את כמות האוכל המוצק שהילד מקבל.
לאחר הפסקת השימוש בגלולות פרוגרסטטיביות, הוסת הטבעית עשויה להופיע בכל זמן בין מספר ימים למספר חודשים אחרי הפסקת השימוש בגלולות. חשוב לזכור שהביוץ בדרך כלל מקדים את הוסת הראשונה ויתכן שהאישה תהרה בלי שתופיע וסת.
אישה שרוצה לעבור משימוש בגלולות ללא אסטרוגן לגלולות משולבות, או לאמצעי מניעה הורמונלי בתצורה אחרת, תתחיל את השימוש באמצעי החדש ביום אחרי שסיימה את השימוש בגלולות הפרוגרסטטיביות, בלי צורך בהפסקה.
אמצעי מניעה נוספים על בסיס פרוגסטרון בלבד
בנוסף לגלולות על בסיס פרוגסטרון בלבד, מניעה על בסיס זה ניתנת גם באמצעות זריקה (“דפו-פרוברה”). בשיטה זו, מוחדר לזרוע פרוגסטין (מדרוקסיפרוגסטרון אסטט) המופרש לגוף. בעבר, הזריקה היתה לעומק השריר, אך פיתוח חדש מאפשר הזרקה תת-עורית. החומר הפעיל משתחרר במשך שלושה חודשים, ועם סיומו של פרק זמן זה יש לקבל זריקה נוספת שתפעל אף היא למשך שלושה חודשים.
פרוגסטרון למניעה קיים גם כשתל תת-עורי. השתל מוחדר מתחת לעור בחלק העליון של הזרוע, בצידה הפנימי, בהליך פשוט המתבצע במרפאה. הגרסה הקיימת כיום נקראת אימפלנון והיא מכילה את הפרוגסטין אתונוגסטרל. השתל משחרר את הפרוגסטין אל תוך הגוף במשך שלוש שנים.
יעילותן של זריקות הפרוגסטרון גבוהה יותר מזו של הגלולות שכן הסיכוי לשכוח זריקה הניתנת 4 פעמים בשנה הוא קטן, ומכיוון שהן מונעות ביוץ, ולא רק משפיעות על רירית הרחם וצוואר הרחם. מבין אמצעי המניעה המבוססים על פרוגסטרון בלבד, השתל הוא בעל היעילות הגבוהה ביותר (פחות מאחוז אחד של הריונות בשנה) שכן הוא מוחדר לגוף ונשאר שם למשך שלוש שנים והשימוש בו אינו מושפע מהתנהגותה של האישה.
דימומים בין-וסתיים צפויים בתקופת השימוש הראשונה של כל אחד מתכשירי הפרוגסטרון. ההערכה היא שכ-40 עד 70 אחוזים מהנשים יחוו דימומים בשלושת חודשי השימוש הראשונים. אצל רובן צפויות ההכתמות להתמעט אחרי כמה חודשים, ואצל חלק מהנשים הדימומים יתמעטו עד להפסקת הופעתו של כל דימום שהוא (אמנוריאה). בניגוד לאישה החווה דימומים בעת השימוש בגלולות פרוגסטרון, שיכולה להפסיק את נטילתן בכל רגע ולבחור באמצעי מניעה אחר, הסיכון בעת שימוש באמצעים הורמונליים ארוכי טווח גדול הרבה יותר. אישה שקיבלה פרוגסטרון למניעה באמצעות זריקה תצטרך להמתין כחצי שנה עד להיעלמותו של החומר הפעיל מהגוף, ואישה שהוחדר לגופה שתל תצטרך לעבור הליך כירורגי על מנת להוציאו. מבחינה הלכתית הכתמות ודימומים אלו אינם בהכרח כולם אוסרים. לקראת התחלת השימוש באמצעי המניעה מומלץ להתרענן בלימוד דיני כתמים. ניתן להיעזר בהמלצות המעשיות שבדף התנהלות לאור דיני כתמים כדי להימנע מלהיאסר כשאין בכך הכרח הלכתי. מומלץ שאישה שנאסרה ומנסה להיטהר בתקופה שהיא מתמודדת עם הכתמות תפנה לקבלת הנחיות הלכתיות אישיות מותאמות למצבה, כדי להצליח להיטהר בהקדם האפשרי.