אמצעים חוסמים

הדיאפרגמה היא כיפה עשויה סיליקון או גומי המותאמת לכסות את פתח צוואר הרחם, וכך היא חוסמת את דרכם של תאי הזרע ומונעת מהם להיכנס אל הרחם. על מנת לפגוע בתפקודם של תאי זרע שעשויים להתגבר על המכשול, מוסיפים גם חומר קוטל זרע.

הדיאפרגמה מוכנסת לנרתיק לפני קיום יחסים, ויש להשאיר אותה בפנים למשך 6 שעות. על פי ההנחיות יש ללוות את השימוש בדיאפרגמה גם בחומר קוטל זרע, ולהוסיף מנה נוספת של קוטל הזרע במידה ובני הזוג מקיימים יחסים פעם נוספת במהלך פרק זמן זה (בלי להוציא את הדיאפרגמה). לאחר הוצאת הדיאפרגמה יש לנקות אותה במים וסבון, והיא מיועדת לשימוש חוזר. הדיאפרגמה מופיעה במספר מידות, ויש צורך לבצע בדיקת התאמה מדויקת של המידה בטרם רכישתה. יש לחזור על בדיקת ההתאמה ולוודא כי המידה עודנה מותאמת לאישה במידה וחלו תנודות משמעותיות במשקל הגוף (5 ק”ג או יותר) או לאחר היריון, הפלה, או ניתוח באיזור זה של הגוף. לא כל הרופאים מורגלים בהתאמת דיאפרגמה ובהדרכת האישה לגבי אופן השימוש הנכון בה. חשוב מאד שאישה שמתחילה להשתמש באמצעי זה תעשה זאת אצל מי שמומחית בכך.

בשימוש מושלם מספקת דיאפרגמה בתוספת קוטל זרע 95% הצלחה במניעה, עם זאת, בפועל אחוז ההצלחה נמוך יותר ועומד על כ82%.

קיימות גישות הלכתיות שונות ביחס לשימוש בדיאפרגמה כאמצעי מניעה. שיטתם של הרבנים המלווים את עבודת יועצות ההלכה- הרב הנקין והרב ורהפטיג- היא שבמידה והאישה מעוניינת להשתמש בדיאפרגמה, הדבר מותר לה, ואין לאמצעי המניעה האחרים עדיפות הלכתית. תשובה הלכתית על מעמדה ההלכתי של הדיאפרגמה יש בנספח לחוברת על מניעת הריון שפורסמה על ידי מכון נשמת הבית, החל מעמוד 69.

במקרה של דימום שנראה על גבי הדיאפרגמה, כמו על כל דבר אחר שהיה בתוך הנרתיק, לא חלים עליו דיני כתמים. עם זאת, לא בכל מקרה האישה תיאסר. מסיבה זו חשוב לפנות להתייעצות הלכתית מהירה בכל מקרה שכזה. רצוי (אם ניתן) לשמור את המראה הדמי כדי לסייע בבירור ההלכתי. אין חובה לחפש דימום כזה. ניתן לשטוף את הדיאפרגמה מבלי להסתכל עליה.

רשימת מתאמות דיאפרגמה ניתן למצוא כאן.

הכובעון הצווארי (למשל”famcap”) הוא מעין קערה קטנה עשויה סיליקון המותאמת לכסות במדויק את פתח צוואר הרחם. ‏הכובעון חוסם את פתח הצוואר ומונע מתאי הזרע להיכנס אל תוך הרחם. השימוש בכובעון הצווארי משולב בשימוש ‏בהכנסה של חומר קוטל זרע, הפוגע בתאי זרע שעשויים להגיע אליו ולנסות לחדור את הכובעון.‏

הכובעון הצווארי מוכנס לנרתיק לפני קיום יחסים. יש להשאיר את הכובעון בנרתיק למשך 6 שעות אחרי קיום היחסים האחרון, והוא יכול ‏להישאר שם עד 48 שעות מההכנסה הראשונית. כמו בדיאפרגמה, בעת השימוש בכובעון יש צורך בתוספת של קוטל זרע במקרה ‏ומתרחש קיום יחסים נוסף. לפני קיום יחסים חוזר יש לוודא שהכובעון מונח במקום הנכון.

הכובעון הצווארי מגיע בשלוש מידות, בהתאם להיסטוריה המיילדותית של האישה.‏

שיעור ההצלחה במניעת הריון בשימוש בכובעון הצווארי הזמין כיום נמוך הרבה יותר מאשר דיאפרגמה ועומד ‏על 86% בלבד בקרב נשים שלא ילדו, ו-71% בלבד בנשים שעברו לפחות לידה נרתיקית אחת.

ספוגית למניעת היריון היא ספוגית קטנה ועגולה המכילה 1 גרם של קוטל הזרע נונוקסינול 9. הספוגית עצמה יוצרת מכשול ממשי וחוסמת את צוואר הרחם בפני תאי הזרע, וקוטל הזרע משתחרר במהלך השימוש ופוגע בתפקודם.

הספוגית מוחדרת לנרתיק לפני קיום יחסים על פי הוראות השימוש. היא יכולה להישאר במקומה במשך 24 שעות. ניתן לרכוש אותה בבתי המרקחת ובחנויות הפארם ללא צורך במרשם רופא. בשימוש רגיל, מונעת הספוגית הריון ב 76-86% אחוז מהמקרים.

תחת הכותרת “קוטלי זרע” נכללים מגוון תכשירים בתצורות שונות שכולם מכילים חומר כימי הפוגע בפעילותם של תאי הזרע (בדרך כלל נונוקסינול 9). קיימים היום בשוק קוטלי זרע בצורת ג‘ל, פילם, נרות וגינאליים, או קצף. זמינותם משתנה ממקום למקום.

 קוטלי הזרע מוכנסים אל הנרתיק בסמוך למגע המיני, על פי הוראות השימוש הספציפיות לאותו התכשיר, ומקובל לומר שהם יעילים למשך שעה.

היעילות של אמצעים אלו במניעת הריון מוגבלת. בשימוש בקוטל זרע כאמצעי בלעדי (במינון המקובל של 100 מ”ג) עומד אחוז ההריונות על 18% בשימוש מושלם, ולמעשה מדובר ב-28%, כלומר אחוז יעילות של כ72% בלבד. מסיבה זו, אף שניתן להשתמש בהם כאמצעי מניעה בלעדי, הם מתאימים באופן זה רק במקרה שבו הריון אפשרי אינו מסכן את האישה או מדאיג את בני הזוג, באופן שלא יוכלו להתמודד איתו במקרה שיווצר הריון. מצבים שבהם אמצעים אלו מתאימים הם מקרים שבהם יש הנחיה רפואית להימנע מכניסה להריון לזמן קצר, מסיבות שמאפשרות את נטילת הסיכון להרות בכל זאת. כמובן שנדרשת התייעצות עם הרופאים המטפלים בכל מקרה כזה על מנת להחליט אם זהו אמצעי מניעה מספק.

ניתן להשתמש בקוטלי זרע כתוספת לאמצעים נוספים (למשל דיאפרגמה), על מנת לשפר את היעילות הכוללת של המניעה. כמו כן, במקרה של אישה מיד אחרי לידה שגם מניקה, שהסבירות להריון אצלה נמוכה מאד, די לעיתים בתוספת ההגנה שמקנים אמצעים כגון אלה. גם במצב של תקלה בשימוש באמצעי מניעה אחר (כגון דילוג על יום בשימוש באמצעי הורמונלי), לעיתים די בתוספת ההגנה שיקנו קוטלי הזרע בכדי לאפשר לבני הזוג להמשיך ולקיים יחסים בחודש זה.

רוב הפוסקים מתירים שימוש באמצעים מקבוצה זו כשמניעת ההריון מותרת.

השימוש בקונדום אסור כמעט באופן מוחלט, כיוון שהוא מייצר מצב של “הוצאת זרע לבטלה” באופן מלא- הזרע כלל אינו מגיע לגופה של האישה. במקרים חריגים מאד, שיש בהם חשש לפיקוח נפש וכד’ יש מקום לבחון את המצב ההלכתי באופן פרטני.

יעילות השימוש בקונדום כאמצעי מניעה עומדת על כ80-85% הצלחה במניעה בלבד.