שיטות טבעיות למניעת היריון מבוססות על קיום יחסים רק בזמן שבו ניתן להניח שהאישה אינה פוריה. ניתן לשלב שיטות אלה עם אמצעים חוסמים שונים ולהגביר את יעילות מניעת ההריון.
יתרונן של שיטות אלו בכך שאין בהם התערבות במהלך הטבעי של פעילותו הפיזיולוגית של הגוף. חסרונן בכך שהן דורשות מבני הזוג להימנע מקיום יחסים בזמנים מסויימים, ולעיתים דורשות מאמץ לאורך זמן בכדי להבחין באופן נכון בין הזמנים הפוריים והזמנים שאינם פוריים.
שיטת המודעות לפוריות
שיטת מניעה זו מבוססת על העובדה כי אורך חייה של הביצית הוא מוגבל, ועומד על 24-36 שעות מרגע שהשתחררה מהשחלה אל החצוצרה בזמן הביוץ. הפרייה עשויה להתרחש רק אם יגיעו אליה תאי זרע בתוך פרק זמן זה. מאחר ותוחלת חייו של הזרע ארוכה יותר, והוא יכול להחזיק מעמד בהפרשות שבגופה של האישה למשך כחמישה ימים, מדובר למעשה בכשבוע שבו יכולה להיווצר הפריה. הימנעות מקיום יחסים בפרק זמן זה הופך את האפשרות להרות לכמעט בלתי אפשרית, אולם לצורך כך נדרש זיהוי מדוייק של הזמן שבו ניתן להרות.
היישום היעיל ביותר של שיטה זו נשען על זיהוי “חלון הפוריות” באמצעות מעקב אחרי שלושה סימנים: חום השחר, אופי ההפרשות מצוואר הרחם, והמנח של צוואר הרחם. שיטת מניעה זו דורשת לימוד ומיומנות, והאישה לומדת לנהל רישום מדויק של חום הגוף בעת היקיצה, להכיר את ההפרשות בנרתיק ולבדוק בעצמה את מיקומו של צוואר הרחם. שילוב של שלושה פרמטרים אלה עשוי להצביע על מועד הביוץ, ובני הזוג יימנעו מיחסי אישות בתקופה הפורייה סביב הביוץ (או יבחרו להשתמש באמצעי חוסם כלשהו). מחוץ למסגרת זמן זו הזוג יוכל לקיים יחסים ללא כל אמצעי מניעה נוסף. בשימוש מיומן בשיטה זו עומד אחוז הכישלונות על 2-3% בלבד. אולם היעילות נגזרת גם ממידת המוטיבציה של הזוג להקפיד על התנאים הנדרשים בשיטה זו, וממידת המיומנות שיש לאישה במעקב אחרי הפרמטרים השונים.
שימוש בשיטת המודעות לפוריות עשוי לעורר שאלות הלכתיות. בדף תרגול שיטת המודעות לפוריות מתוך מודעות הלכתית תוכלי למצוא מידע מועיל שיסייע לך בזמן השימוש בשיטה.
שיטה טבעית אחרת היא שימוש בהנקה כאמצעי מניעה.