שאלות הלכתיות בתהליך הבחירה ללדת באמצעות אם נושאת (פונדקאות)

בהריונות שגרתיים האם של העובר תהיה גם זו שהיא בעלת הביצית שמספקת את הגנים לעובר, וגם בעלת הרחם שתגדל אותו לאורך ההריון ואחר כך תלד אותו. אותה אישה תחשב לאם הילד מבחינה הלכתית, ומעמדו ההלכתי יקבע לאור מעמדה. במקרה של פונדקאות אלו בשתי נשים שונות, ושאלת ההשפעה של מעמדה ההלכתי של כל אחת מהן על מעמדו של הילד היא סבוכה ומורכבת. לפי חלק מהשיטות מעמדו ההלכתי של הילוד נגזר ממעמד האם הגנטית, לפי אחרות הוא יקבע על פי מעמד האם היולדת ושיטות אחרות דוגלות בכך שמעמדן של שתי הנשים ישפיע על מעמדו של הילוד.

על פי ההלכה יהדותו של אדם נקבעת על סמך יהדותה של אימו. מסיבה זו יש עדיפות לכך שהאם הנושאת תהיה יהודיה. עם זאת, מבחינות אחרות היותה של האם יהודיה מעורר שאלות הלכתיות. כך למשל אף שלא מתקיימים יחסים אינטימיים בינה לבין האבא, על פי דעות מסויימות הכרחי שהיא לא תהיה אשה איתה קיים איסור של גילוי עריות עם האב הגנטי, כלומר אי אפשר שהאם הנושאת תהייה בעלת קירבה משפחתית קרובה לאחד ההורים (למשל, לא תהייה בדרגת קירבה ראשונה עם אחד מהם),  קיימת מחלוקת הלכתית בשאלה האם מותר שאישה יהודיה נשואה תישא הריון שנוצר מהפריה של זוג אחר ולפי רוב השיטות יש עדיפות שהאם הנושאת תהיה רווקה, אף שרק לפי חלק מהשיטות מדובר באיסור מוחלט.

מבחינה הלכתית אסור לילדים שנולדו באמצעות הליך פונדקאות להתחתן עם ילדים אחרים של האם הנושאת, בדומה לדין במקרה של ילדים שנולדו מתרומת ביצית שאסור שינשאו לאחאים שנולדו מביציות של אותה אם. מסיבה זו יש צורך ליידע ילדים שנולדו מאם נושאת שכך הם נולדו, על מנת שיוכלו בעתיד לוודא שבני זוג פוטנציאלים אינם ילדיה של אותה אם פונדקאית.

במקרה של אם נושאת שאינה יהודיה, בפועל  במדינת ישראל רוב התינוקות הנולדים מהריון כזה עוברים תהליך גיור עוד בגיל הינקות, בכדי לפתור את הדילמות ההלכתיות ועל מנת שייחשבו כיהודיים לכל הדעות.