שאלות הלכתיות והשלכותיהן בתהליך הבחירה ללדת באמצעות תרומת ביצית

תרומת ביצית היא אפשרות שמוצעת על ידי מומחי פריון לאשה שיש רזרבה שחלתית נמוכה או במקרים שבהם מסיבה אחרת טיפולי פוריות אחרים לא הביאו ללידה, וההערכה היא ששימוש בביצית של אחרת תאפשר יצירת הריון. בתהליך זה, ביצית נשאבת מאישה אחת, ומופרית בהפריה חוץ גופית, בדרך כלל עם זרע האיש. לאחר שנוצר עובר בתהליך של IVF הוא מוכנס להתפתח ברחם של האישה שנזקקה לתרומה, ותישא את ההריון ותלד את הילד.
השאלה מי יכולה לתרום ביצית ובאילו מצבים, וכן מי זכאית לתרומת ביצית, היא בראש ובראשונה שאלה משפטית, ובכל מדינה ישנם כללים שונים בעניין זה.

בישראל, מותר לאישה לקבל תרומת ביצית עד גיל 54 מאישה בת דתה שאינה קרובת משפחה. ניתן להגיש בקשה לוועדת חריגים למקרים יוצאי דופן כמו לקבל תרומת ביצית מאישה שלא בת דתה. לפעמים, ההמתנה לקבל תרומת ביצית מיהודיה היא ארוכה במיוחד ולכן, יש מי שבוחרים לממש את האפשרות לנסוע לחו”ל כדי לעבור את תהליך הרפואי ולקבל תרומת ביצית שם, בכפוף לחוקים מקומיים.

בהריונות שגרתיים האם של העובר תהיה גם זו שהיא בעלת הביצית שמספקת את הגנים לעובר, וגם בעלת הרחם שתגדל אותו לאורך ההריון ואחר כך תלד אותו. אותה אישה תחשב לאם הילד מבחינה הלכתית, ומעמדו ההלכתי יקבע לאור מעמדה. במקרה של תרומת ביצית מדובר בשתי נשים שונות, ושאלת ההשפעה של מעמדה ההלכתי של כל אחת מהן על מעמדו של הילד היא סבוכה ומורכבת. לפי חלק מהשיטות מעמדו ההלכתי של הילוד נגזר ממעמד האם הגנטית, לפי אחרות הוא יקבע על פי מעמד האם היולדת ושיטות אחרות דוגלות בכך שמעמדן של שתי הנשים ישפיע על מעמדו של הילוד.

על פי ההלכה יהדותו של אדם נקבעת על סמך יהדותה של אימו. מסיבה זו יש עדיפות לכך שהביצית תהיה של אם יהודיה. עם זאת, מבחינות אחרות היותה של האם יהודיה מעורר שאלות הלכתיות. כך למשל אף שלא מתקיימים יחסים אינטימיים בין תורמת הביצית לבין האבא, באופן אידאלי יש לדאוג שהתורמת הביציות לא תהיה אישה איתה קיים איסור של גילוי עריות עם האב הגנטי. תורמת ביצית יהודייה לא תהייה בעלת קירבה משפחתית קרובה לאחד ההורים (למשל, לא תהייה בדרגת קירבה ראשונה עם אחד מהם), ובאופן אידאלי תהייה רווקה.

חשש הלכתי נוסף שקיים רק במקרה של תרומה מאישה יהודיה הוא חשש מנישואים בשוגג בין אחים הלכתיים. בשלב זה, המערכת הרפואית פחות מודאגת מהמערכת ההלכתית מהאפשרות של נישואים בין אחאים מאחר והסיכוי הסטטיסטי לכך הינו נמוך מאוד. ניתן לפתור חשש זה באמצעות מתן מידע לגבי זהותה של תורמת ביצית יהודייה או רישום מדויק שלה.

קיימת אם כן עדיפות הלכתית לשימוש בביצית שנתרמה על ידי אישה יהודייה לא נשואה שזהותה ידועה, מאחר וכך יוסר כל ספק לגבי מעמדו ההלכתי של הילוד.

במקרה של תורמת ביצית שאינה יהודיה, בפועל  במדינת ישראל רוב התינוקות הנולדים מתרומת ביצית כזו עוברים תהליך גיור לחומרא עוד בגיל הינקות, בכדי לפתור את הדילמות ההלכתיות ועל מנת שייחשבו כיהודיים לכל הדעות.

למידע נוסף על תהליך הפריה חוץ גופית עם תרומת ביצית וגם על הסוגיות ההלכתיות הרלוונטיות מומלץ לפנות ליועצות הלכה מלוות פוריות שעברו הכשרה מיוחדת כדי ללוות נשים וזוגות בכל שאלה הקשורה לפוריות, עוד לפני תחילת התהליך. אנו מזמינות אתכם ליצור איתן קשר כדי לקבוע פגישה אישית עם יועצת הלכה מלוות פוריות. השירות הינו חינמי ונתמך על ידי תרומות מהציבור.