בתקופה של הנקה בלעדית סיכוייה של האישה להרות הם באופן טבעי נמוכים.
יש לבחון האם כל התנאים שמגדירים מצב זה מתקיימים אצל האישה:
1. האישה מצויה תוך 6 חודשים מהלידה
2. האישה מיניקה באופן בלעדי על פי דרישה:
מבלי לתת תוספות אחרות כלל (כולל חלב שאוב),
אין אף פעם הפסקה של יותר מ-6 שעות בין הנקה להנקה.
3. לא היה לה דימום (וגם לא הכתמות) מאז שעברו חודשיים מהלידה.
אצל אישה שכל התנאים הללו מתקיימים אצלה, הסיכוי להריון עומד על אחוזים בודדים בלבד. במצב כזה הזוג עשוי לבחור לקיים יחסים ללא אמצעי מניעה נוסף, אף שאינו מעוניין בהריון, ולהניח כי האישה אינה פורייה. זוגות אחרים יבחרו להשתמש באמצעי מניעה חוסם בעל אחוז יעילות נמוך יחסית, מתוך הנחה שהסיכוי להרות נמוך מאד. אם אחד מהתנאים מפסיק להיות נכון, על האישה והזוג לשקול מחדש כיצד ירצו לפעול.
מכיוון שהאסטרוגן עשוי לגרום לצמצום כמות החלב, ההנחיה הרפואית לנשים מניקות בחודשי ההנקה הראשונים היא להימנע מאמצעים הורמונליים משולבים, ולכן נשים רבות שמעוניינות במניעת הריון באמצעים הורמונליים בוחרות להשתמש באמצעי מניעה שיש בהם פרוגסטרון בלבד. עוד על הנושא תוכלי לקרוא בדף על אמצעי מניעה על בסיס פרוגסטרון.