במקרים רבים יש לנשים על גופן משהו שאינו חלק מהגוף אך נמצא עליו או מחובר אליו מסיבות רפואיות. מצב כזה עשוי להוות חציצה בטבילה, ולחייב בירור הלכתי למציאת הפתרון הטכני וההלכתי שיאפשר לאישה לטבול.
במקרים רבים יש שתי שאלות שונות שיש לבחון ביסודיות: ראשית את האפשרות הרפואית לטבול במקווה ושנית את האפשרות שטבילה באופן שמתאפשר מבחינה טכנית ורפואית תהיה כשרה מבחינה הלכתית.
אף שבכל מקרה כזה יעשה מאמץ למצוא פיתרון טכני או הלכתי שיאפשר טבילה,לעיתים פתרון כזה אינו קיים ואין אפשרות לטבול עד שתוסר החציצה הרפואית. יש מצבים שבהם ניתן לתאם טבילה בזמן שבו תוסר החציצה באופן זמני, בזמן שאינו זמן הטבילה השגרתי.
במקרה שאישה עומדת לעבור פרוצדורה רפואית טוב להתייעץ מראש לגבי השלכות של הפרוצדורה על האפשרות לטבול. לעיתים ניתן לבחור בפרוצדורה מקבילה שתקל על האפשרות להיטהר. כך למשל תפרים נמסים אינם חוצצים לעומת תפרים שאינם נמסים שחוצצים בחלק מהמקרים, ולעיתים ניתן לבקש מהרופאים שישתמשו בחוטים נמסים בתפירה. דוגמה אחרת להבדל כזה הוא מצב של כתר זמני על שיניים סמוכות- אם על כל שן יונח כתר זמני נפרד לא יהוו הכתרים חציצה, אך אם יונח כתר משותף יחיד על שתי השיניים יתכן וזו תהיה חציצה.
בכל מקרה של בירור בנושא חשוב להציג בפני הרב או יועצת הלכה את פרטי החציצה הרפואית, את משך הזמן שחלף מאז שהוצמדה לגוף, ואת משך הזמן שיחלוף עד שתוסר החציצה.