בחירות קוסמטיות של נשים עשויות לייצר מצבים שבהם יש חשש לחציצה שיש לדון באפשרות לטבול איתה.
באופן כללי, שיער המחובר לגוף אינו חוצץ. יש לוודא שאין
קשרים בשערות, ולהימנע מלחתוך את השיער ביממה שלאחר הטבילה.
כבר הרשב”א וראשונים אחרים דנו בשאלת הטבילה עם שיער צבוע: מצד אחד, מדובר במשהו שמכסה את רוב השיער, ועל פי הלכות חציצות זו עשויה להיות חציצה שתפסול את הטבילה. מאידך, מדובר בדבר שאין לו ממשות, ושהאישה רוצה בו בשל יופיו. מסיבות אלה הותרה הטבילה עם צבע שיער. עם זאת, מדובר רק במצב שבו השיער הצבוע אכן יפה וצבע השיער רצוי לאישה. במצב שבו היא שואפת להסיר אותו אך טרם עשתה זאת, ויש צבע רק על חלק מהשיער, צבע השיער עשוי להיות חציצה שתפסול את הטבילה.
סוגים שונים של איפור קבוע דורשים בירור לגבי מעמדם ההלכתי בהלכות חציצות.
צבע לק על הציפורניים וכן ציפורניים מודבקות או מקושטות אינם חוצצים אם הציפורן הבנויה והצבועה שלמה ויפה. במקרה של רווח בין הציפורן הטבעית לצבע או להדבקה יש צורך להשלים את הפער על מנת שלא תיווצר חציצה בעייתית בטבילה.
בעבר מקובל היה שנשים שומרות הלכה לא מגדלות ציפורניים ולא מקשטות או צובעות אותן, ובמידה והן עושות זאת הן מסירות הכל לפני הטבילה. בשנים האחרונות, עם התרחבות טיפוח הציפורניים בקרב נשים שומרות הלכה, חל שינוי במציאות בשטח וגם בדיון ההלכתי, ורבנים רבים מתירים לנשים לטפח ציפורניים ולטבול עם כיסוי שלם ויפה. ניתן לקרוא על נושא זה בהרחבה במאמר של יועצת ההלכה ד”ר טובה גנזל בכתב העת תחומין (כרך ל”ה, עמוד 300).
בכל מקרה, כדי שניתן יהיה לטבול ציפורניים צריכות להיות נקיות ללא לק או הדבקות כלל, או לחלופין עם לק שלם ויפה.
אם יש רווח מזערי בין הציפורן ללק מותר לטבול כך, בתנאי שמדובר ברווח קטן מספיק שלא היה מונע ממך ללכת כך לאירוע חשוב.
אם יש רווח גדול יותר, או שהלק ג‘ל ודומיו כבר אינו שלם, וניתן להסיר את הלק יש לעשות זאת. לחלופין אפשר למלא את החלל בלק בצבע תואם לחלק הקיים, או לצבוע את הכל בשכבה אחידה.
התוצאה צריכה להיות יפה, כך שהיית מרגישה בנוח ללכת איתה לאירוע חשוב.
אם ניסית להסיר את הלק והצלחת באופן חלקי בלבד, הפיתרון גם במקרה זה יהיה למרוח על כל הציפורן לק אחיד שיהפוך את המכלול לנאה.
יש להימנע מלהסיר את הלק החדש לפחות יממה לאחר הטבילה.