תזמון טבילה של כלה – הרחבה

החובה לטבול במקווה לפני החתונה נובעת משני דינים שונים, שלשניהם יש משמעות בשעה שקובעים את זמן הטבילה:

ראשית, כדי להיטהר על הכלה לעשות הפסק טהרה לספור שבעה נקיים ולטבול כיון שטרם נטהרה ממחזורים קודמים אף אם עבר זמן רב מאז הוסת האחרונה.

לו היתה זו המטרה היחידה של טבילה לפני החתונה היתה האישה יכולה לטבול מיד כשתשלים את תהליך הטהרה ללא קשר למועד החופה. אך לא כך הם פני הדברים. 

חובת הטבילה לפני החתונה נובעת גם מדין נוסף – דין “דם חימוד”: ישנה הנחה הלכתית שאישה שהסכימה להצעת נישואים עשויה לדמם מהתרגשות ומצפייה לחתונה המתקרבת. מאחר ודימום זה עשוי  להיות מועט עד כדי כך שלא תרגיש בו, חז”ל קבעו שאישה כזו תיאסר גם אם לא תראה דם כלל. כיוון שכך, כל כלה, אף אם כבר עברה את גיל המעבר, צריכה לספור שבעה נקיים ולטבול במקווה לפני חתונתה. באופן דומה, גם אישה שהייתה נשואה בעבר ולא דיממה מאז הפעם האחרונה שטבלה, ועכשיו עומדת להינשא שוב, צריכה לספור שבעה נקיים ולטבול בשל חשש זה.

זמנה של טבילה מחשש דם חימוד צריך להיות קרוב ככל האפשר למועד החתונה. במקרה שטבילה בלילה הסמוך לחתונה אינה אפשרית יכולה הכלה להקדים את הטבילה, אך במגבלות הלכתיות מסוימות. לפי חלק מהשיטות, טבילה קודם ללילה שלפני החתונה תחייב בדיקות בכל יום עד החתונה על מנת לוודא שלא הופיע דימום חדש. לפי שיטות אחרות די בכך שטבלה תוך ארבעה ימים מהחתונה ואז אינה צריכה לעשות בדיקות נוספות. כלה שיש לה צורך להקדים את הטבילה תתייעץ באופן אישי עם סמכות הלכתית ותברר כיצד עליה לנהוג.

אם הכלה לא הספיקה להשלים את תהליך הטהרה לפני החתונה היא אינה יכולה לטבול, אף אם משמעות הדבר שלא תוכל לטבול עד אחרי החתונה. כלה שנתקלה במצב כזה ורוצה בכל זאת לחגוג במקווה כמנהג משפחתה, יכולה לתאם עם הצוות במקום כיצד לעשות זאת למרות שבפועל הטבילה תתבצע רק אחרי החתונה. עוד על מקרה כזה ניתן לקרוא בדף העוסק בחופת נידה.