באתר שלנו ניתן לקרוא על הדין השגרתי בעניין צום בהריון ובעניין צום בתקופת ההנקה. יחד עם זאת, בתקופות אלו וגם בשלל נסיבות חיים אחרות, לפעמים יש נסיבות רפואיות שמחייבות בירור עם הרופאים ועם סמכות הלכתית כדי לברר האם יש הכרח שהגוף יקבל מזון ושתיה אפילו ביום כיפור. במקרים מעטים יש הכרח רפואי לאכול ולשתות כרגיל, ואם זו מסקנת הבירור הרפואי- הלכתי במקרים כאלה חלה חובה הלכתית לשתות ולאכול, ומי שיצומו בכל זאת יעברו על איסור הלכתי. במקרים רבים אחרים המצב הרפואי אינו קריטי כל כך, ודי בכך שהגוף יקבל כמות מספקת של נוזלים או מזון. במקרים כאלה הבירור הרפואי וההלכתי יקבעו שיש לשתות או לאכול בשיעורים. מי ששותים או אוכלים על פי הנחיה הלכתית בשיעורים נחשבים כמי שצמו.
מהם “שיעורים”?
יום כיפור הוא צום שהוא חובה דאוריתא ואפילו חל עליו דין כרת. זו הסיבה שאפילו במקרים שבהם ברור שאסור לצום מבחינה רפואית, אבל אין בכך סכנה, נעשה מאמץ לשתות ולאכול באופן שמבחינה הלכתית נחשב לצום על פי ההגדרות דאורייתא. כל החלטה לשתות או לאכול “בשיעורים” צריכה להתקבל עם סמכות הלכתית וכמובן בהתאם להתייעצות רפואית.
במינוחים ההלכתיים השיעור שפחות ממנו אינו נחשב לשתיה מדאוריתא הוא חצי “מלוא לוגמיו”, והוא שונה מאדם לאדם.
השיעור שפחות ממנו אינו נחשב לאכילה מדאוריתא הוא “ככותבת הגסה”.
הזמן שבין כל שתיה לשתיה ובין כל אכילה לאכילה הוא “כדי אכילת פרס”.
ברמה המעשית יש לנהוג כך:
שתיה לשיעורים-
כדי לדעת מהו גודל השיעור שמותר לך לשתות יש למלא את הפה במים כך שלחי אחת מנופחת תתמלא. את הכמות הזו יש לירוק לתוך כוס ריקה, ולסמן את גובה הנוזל. הכמות שבכוס היא זו שמותר לשתות פחות ממנה בכל פעם. (יהיה נוח להשתמש בכוס חד פעמית שניתן לסמן עליה). אפשרות נוספת היא למלא את כל הפה במים, הכמות שמותר לשתות פחות ממנה, היא מעט פחות מחצי הכמות שמדדת.
מי שמקבלים היתר לשתות בשיעורים למעשה מונחים לשתות כמות כזו במרווחים של לפחות 9 דקות. לפעמים במקרים שבהם הבעיה הפיזיולוגית מחייבת יותר נוזלים, יש צורך בשתיית שיעורים בתדירות גבוהה יותר. במקרה כזה יתכן שפסק ההלכה יהיה שיש להפחית את המרווחים בין שתיית השיעורים ל-7 דקות. אם יש צורך בשתייה יותר מכך, יתכן שהפסק יהיה להפחית את המרווחים אפילו ל-4 דקות לפי הצורך ובמקרים חמורים עוד יותר יתכן שהפסק יהיה להפחית את המרווחים אפילו ל-2 דקות.
מה שותים?
במקרה שנפסק לשתות בשיעורים אין צורך לשתות דווקא מים, ניתן ואפילו מומלץ לשתות נוזל מזין כמו מיץ, חלב או מרק צח.
אכילה לשיעורים-
הכמות שמותר לאכול בשיעורים היא כ35 סמ”ק. הזמן שבין אכילה לאכילה הוא כפי שתואר לעיל בעניין השתיה.
איסור אכילה ביום כיפור ואיסור שתיה ביום כיפור הם איסורים שונים. מסיבה זו גם מי שמוכרחים לשתות ונאמר להם לשתות בשיעורים, אינם בהכרח מקבלים הנחיה הלכתית לאכול בשיעורים. עם זאת, במקרה שנדרשת גם אכילה ואין די בנוזל מזין, ההמתנה בין כל שתיה לשתיה ובין כל אכילה לאכילה מחושבות בנפרד, ואין צורך להמתין בין שתיה לאכילה.
כשמשוחחים עם סמכות הלכתית חשוב מאד לתת את מלוא המידע הרפואי. לצורך כך מומלץ להתייעץ עם הרופאים שלך עוד בטרם שיחה הלכתית. אין להימנע מכך גם במקרה שהרופאים אינם מבינים כלל בהלכה והצום אינו חשוב בעיניהם. המידע הפיזיולוגי של רופאים שמכירים אותך יכול וצריך לשמש את הדמויות ההלכתיות שאיתם מתקיימת ההתייעצות.