שלום לך,
הזמנים בהם יש לפרוש מקיום יחסי אישות הם עונות פרישה. עונות פרישה הן זמנים שבהם יתכן שתופיע הווסת. יש זמנים שונים שיכולים להחשב כעונת פרישה, כגון יום החודש– היום בחודש העברי שבו נאסרת בחודש הקודם, או עונה בינונית– פרישה ביום ה-30 לווסת הקודמת. על דרך החישוב של עונות פרישה תוכלי לקרוא בדף העוסק בנושא.
לאחר שעברו ימי הפרישה אין צורך להמנע מקיום יחסי אישות. אם את בעלת וסת שאינו קבוע, ולא ביצעת בדיקה בזמן העונה הבינונית, יש לבצע בדיקה פנימית אחת לפני שיהיה ניתן לקיים יחסים.
אם את רוצה לודא שאין דימום לפני שתקיימו יחסים תוכלי לבצע ניגוב חיצוני (ולא פנימי) לפני כן, ולראות אם קיימות הפרשות דמיות. אם תקפידי שהקינוח לא יהיה בחמש עשרה השניות שלאחר סוף זרם השתן, לא תאסרו בגלל מראה דמי בקינוח, אפילו אם יהיה כזה, אך תוכלי להימנע מלקיים יחסים.
כמו כן, מומלץ להתרגל ששניכם תתנגבו במגבת כהה אחרי קיום יחסים (על המלצה זו ואחרות תוכלי לקרוא בדך המידע העוסק בהתנהלות לאור דיני כתמים). הרגל כזה ימנע מכם להיאסר בצמוד לקיום יחסים.
במקרה שתראי דימום בשעות שאחרי שקיימתם יחסים, מבחינה הלכתית מצב זה לא נחשב סמוך, ואינו שונה מכל זמן אחר שבו תאסרו. אין סיבה שתמנעו מלקיים יחסים לאורך התקופה כולה.
נשמח לעמוד לרשותך בכל עת,
כל טוב!
שירה מניטנטג, יועצת הלכה