• Hebrew
  • English
  • Espnaol
  • Francais

הלכה ובריאות האישהלעילוי נשמת לואיז בת יוסף ומרגרית חקשורי ז"ל

  • donate
  • תפריט

    שאלה עקרונית על שאלות בטהרת המשפחה

    י׳ בשבט ה׳תשע״ו

    שאלה:

    אני נשואה 7 שנים. ומקיימת את כל ההלכות כנדרש מתוך הבנה שכיהודיה אני מחויבת להלכה. יחד עם זאת הלכות טהרת המשפחה קשות לי מאד מאד. אני מאמינה בה' ובהיות ההלכה טובה אך ההלכות האלה ממש משפילות את כבודה.
    עצם ההלכה לחשוף עדים, שהם בעצם משהו מאד אינטימי בפני מישהו זר שאין לי כל קשר אינטימי של אהבה אליו (לעומת בעלי שלהיחשף אליו זה טבעי), ממקום מאד צנוע ונשי לחלוטין, יש בכך פגיעה בכבוד האשה. וגם אם תגידו שיש פתרון הלכתי להראות לאשה זה רק פתרון ולא ההלכה הבסיסית. מה גם שזה הוקם כי נשים היו נבוכות מהעיסוק של הגברים בכך!
    האם היה לגברים נעים להראות את הפרשותיהם לאשה שתתחיל לבחון זאת ולהסתכל על זה מכל הצדדים? האם זה הגיוני שאשה תראה את תחתוניה לרב? הרי אין בכך הבדל אם היא היתה מראה את החזיה שלה להראות לו הפרשות של חלב והיה נוגע בזה ובוחן את זה. זו בדיוק אותה הרגשה משפילה. שוב, זה שמצאו פתרונות שלא ידע של מי זה או שתראה עדים, זה עדיין מאד מאד מביך , אף אשה לא מעוניינת בכך.
    יתירה מכך, עצם זה שרבנים כותבים ספרים שלמים על גופה של האשה לפני הטהרה: תחפוף את שערה, תסתרק באותו מקום וכן הלאה. אם היינו נקלעים לשיחה כזו של גברים הרי היינו חושבים שהם חבורת גברים שגופה של האשה זה מה שמעניין אותם.
    כמו כן המקווה, ההיחשפות האינטימית של כל גופך בערום כלפי אשה פשוט מאד משפיל. הייתי באירוע של פתיחת מקווה בירושלים. הזמינו הצגת פלייבק ונשים סיפרו סיפורים. הקו המנחה של כולם היתה המבוכה סביב העניין או במקווה עצמו או בסביבה איך נבוכו כשגילו זרים שהלכה לשם, איך צריכה להסתיר ולמצוא תירוצים מוזרים לאן הולכת. למה ואיך כל המבוכה הזו? את כל שאר הטומאות שיש בתורה כמו זב ועוד חכמים התירו כשנחרב ביהמ"ק אך דווקא את האשה לא התירו. כשהיא יוצאת מהמקווה היא סמל של מין! אחרי כל השבועיים הרחקות ונידה (מנודה!) עכשיו היא מותרת וברור שלמיטה.
    אני כותבת את כל זה כי אני כן מקיימת את ההלכה אבל האמונה שלי בגודלם של חכמים ובכך שמכבדים את האשה ממש נפגע. ויותר ויותר אני פוגשת נשים שעושות את זה אבל קשה להם ולכן או שפשוט מוותרות לעצמם על חלק מההלכות או שעובדות על עצמם להתנתק מהרגשות האלה. אבל אני שואלת למה? למה ואיך יכול להיות שכך היהדות מסתכלת על האשה ולא חסה על כבודה באופן המהותי של כתיבת ההלכה?
    תודה רבה על הסבלנות והכנות.


    תשובה:

    שלום וברכה לך!

    שאלתך מצריכה מענה מקיף ורחב הרבה יותר מאשר ניתן בפורמט זה, אך בכל זאת ננסה לתת מספר כיוונים למחשבה.

    הלכות טהרת המשפחה מעניקות הבנה חדשה ביחסנו אל הגוף בכלל. מטרתנו כאנשים יהודיים לקדש את הגוף, לתת מימד של קדושה לפעולות האדם הבסיסיות ביותר ולהכשיר את הגוף ומתוכו את הנפש לקרבת אלוקים. לכן למשל נתקנה ברכה מיוחדת, ברכת אשר יצר, על פעולה בסיסית ופיזית כל כך כמו עשיית הצרכים. תפיסת התורה היא כי פעולות הגוף הטבעיות ואפילו הפרשותיו אינן דבר מאוס חלילה או דבר שיש להסתירו. מטרתנו לקדש פעולות אלה ולראות כיצד שורה שכינה אף שם. ר' נחמן מברסלב וכן הרב קוק וגדולים אחרים עסקו רבות בנושאים אלו, ויפים דבריו של ר' נחמן שכתב "מבשרי אחזה אלוק – מבשרי דווקא" – כלומר דווקא כאשר האדם מכבד ונותן מקום לפעולות הפיזיות הפשוטות ביותר מתוך כך הוא זוכה להגיע למעלות גבוהות יותר של קרבת ה'. חשוב לציין כי עניין זה נכון אף לגברים וללא ספק כאשר יבנה המקדש גם להפרשותיו של הגבר תהיה משמעות הלכתית.

    התחושות הכאובות אותן את מתארת: ביחס למיניות, לטבילה ולטהרה מופיעות לצערנו אצל נשים לא מעטות. תחושות אלו מחייבות אותנו לברר את יחסנו אל הבריאה המופלאה של גוף האדם, כולל החלקים שבעיננו נראים פחות יפים. ככל שנברר יותר את יחסנו אל הגוף, ונעניק לו את הכבוד הראוי לו, כך יקל עלינו לקיים את אותן הלכות הקשורות בו.

    מעניין לראות כיצד חכמים לאורך הדורות התייחסו ביחס מכבד כל כך אל נושא זה. מסופר על דוד המלך שהשתבח בפני הקב"ה שכל מלכי אומות העולם "יושבים אגודות אגודות בכבודם, ואני ידי מלוכלכות בדם ובשפיר ובשליא כדי לטהר אשה לבעלה" (ברכות ד ע"ב). כלומר דוד מלך ישראל על כל גדולתו ומעלתו ראה לעצמו את נקודת הזכות המרכזית דווקא בעניין זה שהוא פוסק בדיני מראות הדמים(!) כדי לטהר אשה לבעלה. דוד המלך לא ראה בכך דבר מאוס או חטטני, מבחינתו היה מדובר בנושא הלכתי בעל משמעות גדולה מאוד שלא ניתן לוותר עליו לטהרת המשפחה ומתוכה לטהרת עם ישראל כולו.

    היום בשל הרגישות הרבה, וכחלק מתהליך של לימוד התורה בבתי המדרש לנשים אכן הוכשרו חלק מיועצות ההלכה לענות גם על שאלות צנועות אלה. אין מדובר על מציאות של בדיעבד כפי שכתבת, להפך, דווקא רבנים חשובים המלווים את יועצות ההלכה עד היום תמכו ועודדו אפשרות זאת על מנת להקל על הנשים בנושא הלכתי עדין זה.

    גם בנושא הטבילה במקווה, חשוב לדייק בחיוב ההלכתי. חובתה של הבלנית היא לשים לב כי בזמן הטבילה עצמה כל שערותיה של הטובלת מצויות בתוך המים. הקפדה זו חיונית לצורך כשרותה של הטבילה. מעבר לכך אין צורך שהבלנית תסתכל על הטובלת אלא אם הטובלת ביקשה זאת ממנה. נכון שלא בכל המקומות אכן נוהגים כך, אך חשוב לדעת כי זוהי ההלכה ולמצוא את המקום המתאים והנעים ביותר לטבילה גם מהבחינה הזאת.

    נקווה כי דברנו נתנו מעט כיוונים למענה על שאלותייך, כדאי מאוד להוסיף וללמוד נושאים אלו כיוון שהם מהותיים בחיים האישיים, בחיים הזוגיים ובעולם האמונה בכלל. אם תרצי נשמח להפנות אותך למישהי איתה תוכלי לשוחח על שאלות אלו, או לסייע לך באיתור קבוצת לימוד בנושאים אלה במקום מגורייך. תוכלי לכתוב לנו למערכת שאלי את היועצת היכן את גרה ונשמח להפנותך בהתאם.

    בינתיים, כל טוב
    והרבה הצלחה!

    שולמית בן שעיה, יועצת הלכה

     


    המידע באתר נכתב על ידי יועצות הלכה, בליווי רבנים, כדי לתת הדרכה כללית בתחומים ההלכתיים של טהרת המשפחה. האתר כולל מידע רפואי בנושאים שיש להם ממשק עם טהרת המשפחה. כל המידע הרפואי הנמצא באתר אושר ע"י רופאות. אין לראות בו הנחיה רפואית. במקרה הצורך יש לפנות להתייעצות ומעקב רפואי ע"י רופאת נשים. תשובה הלכתית נקודתית תלויה בפרטי המקרה, ולכן חשובה תשומת הלב לפרטים. להתייעצות אישית עם יועצת הלכה או רב יש יתרונות שמידע כללי אינו מספק. מאגר הנתונים והאתר מאובטחים. בנוסף, לפני פרסום שאלות ותשובות באתר אנו מטשטשות כל פרט מזהה.


    תפריט נגישות