שלום לך,
שמירת טהרת המשפחה מלווה נשים לאורך שנים רבות, ואת צודקת שאינך רוצה לשמור הלכות אלו רק מתוך תחושת חובה, אלא להבין ולהתחבר להלכה ולמשמעויותיה.
שאלותיך מצריכות מענה רחב ומעמיק, ואולי בכל-זאת כדאי לחזור ולהיפגש עם מדריכת כלות או יועצת לשיחה, אם תרצי נוכל לנסות ולמצוא עבורך דמות מתאימה.
בינתיים, אני רוצה להציע לך מספר דרכים להסתכל על הטבילה בפרט ותהליך ההיטהרות בכלל.
יש לציין שאיננו יודעים טעמם של מצוות, ואני מציעה רעיונות שמדברים אלי באופן אישי, נקווה שיתאימו גם לך.
תהליך הטהרה:
גוף האישה נע כל הזמן מניוון להתחדשות, ממצב שבו הגוף מוותר על הריון אפשרי ורירית הרחם נושרת, למצב שבו כל המערכות מתחדשות ומתכוננות להריון.
התנודה הזאת, שבין הדימום הווסתי לביוץ ובחזרה, באה לידי ביטוי במישורים רבים, יש שינוי מחזורי במערכת ההורמונלית של האישה, באברים הנשיים: השחלות והרחם, בהפרשות השונות של הגוף, במצב הרוח, ובהתאמה גם בדרישה ההלכתית.
ניתן לחלק את החודש שלנו לשלש תקופות: זמן של התכנסות פנימה, זמן של ציפייה וזמן זוגי. התקופה הראשונה, תקופת הדימום הווסתי, היא תקופה של התכנסות, ההלכה דורשת מאתנו פרישה של בני הזוג. הפרישה הזו מתאימה לתחושה של נשים רבות, הרוצות להתכנס בתוך עצמן ולהתרחק לזמן מה מבן הזוג.
התקופה השנייה, תקופת שבעת הנקיים, היא תקופה של ציפייה, בתקופה זו האישה עוברת תהליך של הכרות מחודשת עם עצמה ועם גופה. בעבר הייתה הקפדה ללבוש בגדים לבנים (ולא רק בגדים תחתונים לבנים) וכן להחליף את המצעים למצעים לבנים, ייתכן שהחלפת המצעים למצעים לבנים, תאפשר ציפייה זוגית לטהרה וספירה זוגית של שבעת הנקיים (זו לא הלכה, אלא רק הצעה זוגית).
כשמסתכלים על תהליך הטהרה אנו נדרשות במהלך שבעת הנקיים לבדוק את האיברים האינטימיים שלנו, אברים שלעתים היו זרים לנו לגמרי לפני החתונה. לאחר מכן, אנו נדרשות להסיר כל חציצה מעלינו ולהתבונן בעצמנו, ולבסוף הטבילה עצמה, שניתן לראותה כמפגש שלי עם עצמי, כמו שאני, ללא בגדים, ללא איפור, ללא זיופים וללא הנחות. לאחר שנפגשתי עם עצמי וערכתי עם עצמי הכרות מחודשת, אני יכולה לעבור לשלב השלישי- המפגש הזוגי עם בן הזוג. מפגש שהוא אולי מפגש משולש- אני, אישי, והקב"ה, כמאמר חז"ל "שלשה שותפים באדם: הקב"ה, אביו ואמו" (קידושין ל:). מקובל לומר שבני זוג שזכו- שכינה שורה ביניהם, אבל הזכייה הזו דורשת עבודה, היא דורשת מאתנו עבודה זוגית, על הקשר בינינו, והיא דורשת מאתנו עבודה על הקשר שלנו עם הקב"ה. שמירה על טהרת המשפחה, מאפשרת לנו הכנסת שכינה לביתנו. הלכות טומאה וטהרה מוגדרות בחז"ל כחוקים, כלומר כמצוות שאין האדם מבין את משמעותן עד הסוף (ניתן כמובן לחפש משמעות, אבל אין היא מוחלטת). מצוות אלו הן המייחדות את עם ישראל מכל העמים, המקיימים את מצוות ה' בתמימות, בבחינת "תומת ישרים תנחם" (משלי יא), ושמירה עליהן מבטאת את מחויבות שלנו להלכה ואת הכפיפות שלנו להקב"ה, ולכן כביכול, מאפשרת השראת שכינה בביתנו.
משמעות הטבילה:
הנביא יחזקאל (פרק לו) אומר: "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם… וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם" שני דברים מדגיש הנביא בפסוק- הטהרה נעשית במי המקווה, על-ידי הקב"ה שהוא המטהר את הטמאים, והטהרה מבטאת התחדשות. אדם חייב להתחדש כל הזמן, אדם שלא מתחדש, סופו שייסוג אחורה. כך גם בזוגיות אנו חייבים להתחדש ולהתרענן כל הזמן, כדי שחלילה לא נסוג אחורה.
אנחנו רגילות להסתכל על הטבילה במי המקווה רק בהקשר של טהרה מטומאה, אבל יש עוד מקרים בהם טובלים ללא קשר לטהרה: כמו הכהן הגדול ביום הכיפורים, אהרון ובניו כשהם מוקדשים לכהונה, עם-ישראל לפני מתן תורה והגר- כשהוא מקבל על עצמו את היהדות.
בכל הדוגמאות הללו ישנה התחדשות, יש שינוי מעמד (הגר למשל נכנס למים גוי ובצאתו הוא יהודי), אולי אפילו סוג של לידה מחדש, והן מלמדות אותנו על הטבילה בכלל. המים מסמלים ראשוניות, העולם נברא מתוך מים, התינוק שרוי ברחם אמו במים. כאשר אנחנו טובלות, אנחנו חוזרות למקום המאוד ראשוני שלנו, ויוצאות ממנו מחודשות, התחדשות החיונית מאוד לקשר הזוגי שלנו.
הפיכת הטבילה למשמעותית:
לגבי הטבילה עצמה, ראשית, יש מספר דברים שעשויים להפוך את חווית הטבילה לרוחנית יותר בעבורך: יש מספר תחינות שחוברו על-ידי נשים לזמן הטבילה, חלקן נמצאות במקוואות וחלקן בחוברות וספרים שונים, יעל לוין, לדוגמה, חיברה מספר תחינות לנשים, ניתן לרכוש את חוברת התפילות שלה במספר חנויות. הזמרת רוחמה בן יוסף הקליטה מספר תחינות, ניתן לחפש אותה ברשת האינטרנט ולהאזין להן.
שנית, אם את מרגישה מאוד לא בנוח עם המנהג של ברכת הטבילה בתוך המים, כדאי שתדעי שיש מנהג נוסף והוא לברך בחלוק לפני הכניסה לחדר הטבילה. נשים שנוהגות כך, מתכוננות לטבילה, לובשות חלוק, נוטלות ידיים ומברכות במסדרון לפני הכניסה למקווה.
המלצה לספרים:
בכתיבת הדברים נעזרתי במספר ספרים, שייתכן ויהיו לך מעניינים ומועילים:
מימי גן-עדן, שכתב הרב אריה קפלן.
כמשוש חתן על כלה, שכתבה נעמי וולפסון- הספר מביא מקורות עם הסבר קצר, ניתן ללמוד אותו עם בן הזוג.
וספר אהל רחל- הבית לאור מצוות האשה.
נשמח לעמוד לרשותך בכל עת,
כל טוב,
נירה בלבין, יועצת הלכה.