קביעת תאריך החתונה

שיקולים רבים ושונים עשויים להשפיע על קביעת תאריך החתונה, אחד המרכזיים שבהם הוא הנסיון לדאוג לכך שהכלה תגיע לחתונה כשהיא טהורה, ולמנוע מצב של חופת נידה. במקביל כדאי לקחת בחשבון את תכנון התקופה שלאחר החתונה באופן שיאפשר לבני הזוג לא להיות אסורים למשך תקופה ארוכה במיוחד.

שיקולים הלכתיים בקביעת תאריך החתונה

 כדי שהכלה תהיה טהורה בחתונתה עליה לטבול במקווה בסמוך לחתונה. הטבילה מתאפשרת רק לאחר שהכלה עשתה הפסק טהרה עם תום הדימום וספרה שבעה ימים נקיים מדם.
מכאן עולה כי יש לקבוע את החתונה לתאריך שיחול לפחות שמונה ימים אחרי תום דימום הווסת.
מאחר וקשה לצפות במדוייק את הופעת המחזור, מוטב שתאריך החתונה יהיה מאוחר מעט ממינימום הכרחי זה.

אצל זוג הנישא לראשונה, ייאסרו בני הזוג זה על זה לאחר הפעם הראשונה שבה קיימו יחסי אישות. בכדי לקצר את פרק הזמן שבו בני הזוג יהיו אסורים בסמוך לחתונתם, נרצה לנסות ליצור חפיפה בין תקופות האיסור (דם הווסת ודם בתולים).
ככל שתאריך החתונה יהיה סמוך יותר להופעת המחזור הבא, יגדל הסיכוי לחפיפה.
חלק מהזוגות אינם מגיעים לידי יחסים מלאים בליל החתונה בשל עייפות, מבוכה או חוסר ניסיון, ולכן יהיה נבון ליצור מרווח של מספר ימים מהחתונה ועד למועד הווסת המצופה.

מועד החתונה האידיאלי הוא אם כן לאחר למעלה משבוע מהתאריך שבו צפוי הדימום הוסתי הקודם להיפסק, וקרוב למדי – אך לא צמוד ממש- לתאריך שבו צפויה להופיע הוסת הבאה.

קביעת תאריך החתונה על פי מחזור הכלה הטבעי

איתור תאריך מתאים לחתונה על פי שני עקרונות אלה יהיה קל באופן יחסי כאשר מדובר בכלה בעלת מחזור סדיר המאורסת תקופה קצרה בלבד. גם במקרה כזה, ההתרגשות והמתח סביב החתונה עשויים לעיתים לגרום לשיבושים בסדירות המחזור.
במקרה של כלה בעלת מחזור סדיר פחות, או שתקופת האירוסין ארוכה יותר, התיכנון נעשה מורכב, וקשה יותר לצפות את תאריכי הווסת שלה. לעיתים מתעוררים גם קשיים טכניים ואילוצים נוספים המקשים על מציאת תאריך מתאים.
בשל סיבות אלה כלות רבות בוחרות להיעזר באמצעים הורמונליים לסידור המחזור בסמוך לחתונה.

סידור המחזור בעזרת אמצעים הורמונליים

קיימות שתי אפשרויות לסידור המחזור באמצעים הורמונליים:

האפשרות הראשונה היא שימוש בגלולות למניעת הריון (שאין בנטילתם על ידי רווקה בעיה הלכתית). באמצעות הגלולות ניתן לנטרל את מערכת הביוץ והדימום הטבעית של הכלה, ולכוון באופן מלאכותי את הדימומים על פי לוח הזמנים הרצוי.
כשבוחרים בשיטה זו מומלץ להתחיל בנטילת הגלולות כבר כמה חודשים לפני החתונה, כך שאם יופיעו דימומי הסתגלות ניתן יהיה לטפל בהם בהקדם ולא בסמוך לחתונה, אז הם עשויים ליצור בעיות הלכתיות.

 האפשרות השנייה היא שימוש בתכשירים על בסיס פרוגסטרון בלבד שאינם מונעים הריון, באמצעותם ניתן לדחות את הוסת במספר ימים.

ההחלטה להשתמש באמצעים הורמונליים אלו והבחירה ביניהם תלויה בסדירות המחזור של הכלה, בהיסטוריה הרפואית שלה ובהעדפותיה האישיות. עליה לדון במצב עם רופאת נשים.
חשוב לוודא שהרופאת מבינה שכל דימום שהוא מוכרח להיפסק לחלוטין לפחות שבעה ימים לפני המועד בו עליה לטבול לפני החתונה.

אמצעים הורמונליים הם תרופות לכל דבר, ויש להם גם תופעות לוואי נדירות אך קשות. יש להקפיד שלא להשתמש בהם אלא על פי מרשם מרופאה שבדקה את ההיסטוריה הרפואית של הכלה.

לעיון נוסף: בכתב העת “אסיא” בגליון ע”ט-פ‘ משנת 2007, התפרסם מאמר בנושא שנכתב על ידי הרופאה ויועצת ההלכה ד”ר צימרמן, ורופא הנשים ד”ר בראון. הקישורית מובילה ישירות למאמר כפי שהוא מתפרסם באתר האינטרנט של מרכז שלזינגר: “מתי מוצדקת התערבות הורמונלית למניעת חופת נידה?”

חשוב מאד לתכנן בתשומת לב את תאריך החתונה, אך גם בתכנון הטוב ביותר עלולות להיווצר תקלות. זוג במצב שכזה צריך לזכור שנישואיהם ימשכו בעז”ה שנים רבות, ומספר שבועות קשים בתחילתם לא יעיבו על אושר שיימשך חיים שלמים.